אז כן, העיצוב החדש והענקי הגיע אחרי כמה ימים של עבודה קשה מאוד. ואני מתכוון מאוד-מאוד קשה. העיצוב שאתם רואים לפניכם נמחק ונעשה מחדש כשלוש פעמים, מכיוון והמחשב שלי עושה בעיות ונכבה מעצמו. זה גם אומר שאחזור רק בעוד חמישה ימים-שבוע מכיוון והמחשב ישלח לתיקון. לכן עמלתי במהרה לסיים אותו ולהראות לכם! תהנו!

אשמח מאוד לשמוע תגובות על העיצוב החדש, באמת שכן (:

אני ממש אוהב את החתימה ולכן היא תשאר כפי שהיא!

בריכה היא השטן. אתם יכולים להגיד מה שתרצו, בריכה היא השטן רק רטוב ומלא בפיפי של תינוקות. אני שונא בריכות, אני שונא את הקיוסק המצחין והשרותים הרטובים, את השמנים שקופצים לבריכה ומרוקנים ממנה חצי, ואת הילד הערבי שתמיד לוקח את הכדור וכשאתה מנסה להגיד לו שזה שלך הוא עושה את עצמו לא מבין עברית. בכל מקרה, הגיע הזמן ליישם חוק שיאסור על פתיחת בריכות. כי כבר שורפות לי העיניים מרוב כלור. אז נגיע לעניין- אתמול הייתי בבריכה ולא היה לי כיף בכלל. עזבו את זה שזוג אוהבים צעירים עשה אהבה מתוקה לעיניי כולם, עזבו את זה שהאחים שלי לא הפסיקו לנדנד לי "אני רוצה גלידה ניניני" אני מדבר על כלור, בכמויות. ובכלל, במה כלור עוזר? כלור אמור למנוע מהבריכה להתלכלך, אבל אני שואל, היא לא מלוכלכת ככה או ככה? כל הזבובים המתים והפיפיקקי של כל התינוקות, זה בסדר?

דיי, הגיע הזמן לשים לזה סוף! הגיע הזמן לעולם חדש! ללא בריכות! הגיע הזמן ללכת לים!

אני ממש טיפש.

לאמא שלי יש יום הולדת בקרוב וקניתי לה שני ספרים. ובכן, רציתי להראות לה את הציור שיופיע בקרוב בסוף הפוסט, ובטעות הוצאתי את שני הספרים שאמורים להיות מתנה. המצאתי תירוץ מאוד מאוד מטופש על זה שלחבר שלי יש יום הולדת ושכחתי לתת לו את המתנה שלו. בסופו של דבר היא לא אכלה את התירוץ הזה ונאלצתי לתת לה אותו. לא טוב לי.

אז למי שלא הבין, הפאוזה של הבלוג הזה עומדת להשתנות כי בכללי נמאס לי ממנה. נמאס לי מתחרויות וממיסחור כללי שהולך בבלוג הזה, והגיע הזמן להתחיל לעשות בבלוג מה שנועד לעשות- לכתוב על החיים שלי. אני מתכוון- עדיין יהיו פה מדריכים וקומיקסים, אבל יהיה פה גם על החיים שלי.

וגם לכל פוסט יתווספו פינות מגוונת.

ציטוטיישן

אכן, כל פעם אפרסם ציטוטים שלי ושל חבריי.

"אני שונא תינוקות, כוסשלהאמאשלהם (משם הם באים)" משהו מהלב שאמרתי לאמילי.