יואב מאור פנה אליי במסנג'ר בגלל תגובה שהגיבו לו בפייסבוק, הקראה לו "משתמט". בגלל שבסך הכל אני הבן אדם הכי נפלא ומקסים בכל הפלנטה הזו, מן הסתם הסמכתי לתמוך בקמפיין נגד אנשים טיפשים. הקמפיין הזה, לא מתייחס לכל האנשים הטיפשים,  כמו אלה שמצביעים לביבי או אלה שהולכים לבית הספר כי הם נהנים ללמוד. הקמפיין הזה מתייחס לאנשים שלא יודעים מה הוא המושג "משתמט" ומשתמשים בו לכל אדם שמשום מה לא הלך לצבא. חשבתנו שזה יכול להיות נורא מצחיק עם נעשה מזה קומיקס, ויצא זוועה.

סתם, יצא מצחיק. בכל מקרה, הנה שני הפרקים הראשונים מתוך ארבעה נוכחיים של "מישמיש וחברים":

אין קשר בין הילד ליונתן קסלר, באמת שלא!

כדי לראות את עוד שני פרקים של מישמיש וחברים לחצו כאן.

(הקומיקס יפורסם מעתה והלאה בבלוג שלו, בפורטל הנוער, ואצלי, כמובן)

אה, ולפרסומות ה100לפות הקבועות:

להישרדות יצא עוד סיקור נהדר, לחצו על התמונה וקראו אותו וגם תגיבו!

וזהו, לדעתי. כל מי שרוצה להמשיך לראות את הקומיקסים (הם עומדים לבוא בשרשרת, תאמינו לי) מוזמן להכנס פעם ביום אליי או אל יואב מאור או על הפורטל ולחפש אותו. מי שלא אמן שימות פעמיים ואז יחזור לחיים רק בשביל למות בפעם השלישית.

אוהב את רובכם,

היפה והמקסים.

אני אדם חסר טאקט. לא, אני באמת חסר טאקט. חברי יעידו על כך, הוריי יעידו על כך, וגם סבת...טוב, לזה נגיע בהמשך. אבל אחד מכישרוני הרבים (חוץ מלהגיע עם הלשון לאף, לאכול עשר פיצות וכו') הוא להגיד את הדבר הלא נכון בזמן הכי לא נכון. אם מישהי תגיד לי שההורים שלה מתו מתאונת דרכים עם גמל אני אגיד שלפחות היא אולי תעבור לגור בבית יתומים מגניב כזה או בבית של הרוזן אולף כמו ילדי בודלר.

בכל מקרה, הדבר הזה גורם לי להסתבך בהרבה בעיות, להעליב הרבה אנשים...טוב. הבנתם את העיקרון, בואו נעבור לעיקר.

לפני זמן מסויים נסענו לבקר את סבא וסבתא מצד אבא ואז את סבתא מצד אמא. כשהגענו לבית של סבתא שלי אני והיא פתחנו בשיחה שהגיעה לשיחה על הקיבוץ שלי. וזה מה שקרה:

אני: סבתא, למה את לא עוברת לגור איתנו בקיבוץ? סבתא: מה יש לי לעשות שם?

אני: יש שם המון זקנים נחמדים כמותך שישמחו להכיר אותך.

סבתא: אתה רומז שאני זקנה? 

אני: לא! את פשוט נורא נורא נורא מבוגרת!

(בשלב הזה אבא השתיק אותי ואני התחבאתי מרוב בושה מתחת לכיסא) סבתא, סליחה. אין עליך.

הדוגמה השניה היא בזמן שיחה עם יערה, אשר התלוננה בפניי על החברה של אבא שלה:

אני: טוב, אז נצטרך להרוג את אבא שלך. את החברה שלו נשמור, כדי שנוכל לאנוס אותה יחדיו.

יערה: דיי זה לא מצחיק!

 אני: בסדר, אולי הם יקנו חתול. את תוכלי להוסיף אותו לאוסף ה"אני זקנה בודדה עם חתולים" שלך.

טוב. אז זה מה שהיה לי להגיד בערך על חוסר הטאקט שלי. המשך הפוסט יתרכז בדברים יותר נחמדים ופחות...מביכים... הבה נתקדם אל הנונסנס. בגלל שרציתי לפרסם המון דברים בבלוג ולא ידעתי מה לעשות, החלטתי פשוט להקדיש לכל הדברים שאני רוצה להגיד פוסט חד פעמי ואחריו להמשיך בפוסטים המדהימים הרגילים שלי. אז תהנו מהנונסנס, אור סומטינג לייק דאט.

קודם כל, הסיקור לפרק הרביעי של הישרדות התפרסם בפורטל הנוער. כל מי שלא קורא מכוער אש.

(לחצו כאן או על התמונה כדי להכנס)

שנית כל, גם בטיטול יחזור להתפרסם מעתה והלאה בפורטל הנוער,

 והפעם: עינב בובליל. נשבע לכם ברב שלי- אריאל ויסמן, יצא קומיקס מצחיק.

כל מי שרוצה לראות עוד פרקים, מוזמן לקנות את מעריב לנוער בו מתפרסם פעם בשבוע "בטיטול"

בשבועיים הבאים בטיטול יהיה מצחיק מאוד. אני מבטיח. (נשבע ברב שלי, נו אתם יודעים)

(שוב פעם לחצו פה או על התמונה כבר)

שלישת כל (זה לא עומד להגמר) בגלל שאני חולה עליכם הנה פרק של "משחקי ילדים"

לסיום, ברצוני להגיד שמרוב אהבה ושיעמום בשבוע הבא מגיע קומיקס בהמשכים חדש ויקראו לו "מלחמת ישראבלוג 2".

מה יקרה? מי ימות? מי לא ימות? מי כן ימות? ומי לא? בשבוע הבא! חכו ותראו! בני זונה!

לחצו כאן כדי לצפות במלחמת ישראבלוג 1:

טוב, זה היה מן פוסט מטופש עם הרבה הודעות, פוסטים כמו הפוסט הזה לא יקרו יותר. הבטחה.

 המשך יום נעים.

לשחרר את גלעד בכל מחיר.

אז אחרי הרבה עבודה, הרבה הבטחות, והרבה הפסקות חשמל-העיצוב החדש כבר כאן!!!!!

הדמויות קוצצו בצורה מאוד לא נעימה מסיבות פרטיות, אל תשאלו בתגובות על זה ואל תתלוננו כי אני אתעלם מתגובות כאלו. מה שכן, לינה הצטרפה כדמות חדשה וריחנית במיוחד. (שימו לב איזה פוזה היא דפקה על הענן שם) בכל מקרה, אני ממש מקווה שאהבתם את העיצוב הזה.

אנא הגיבו על העיצוב. עבדתי מאוד קשה ואני ממש רוצה קצת פירגון, כן? מובן? קאפיש?

יפה מאוד. ולעוד שני נושאים קצרצרים:

הסיקור שכתבתי על הישרדות יעלה מעתה והלאה בפורטל הנוער, וכבר עלה סיקור לפרק השלישי.

אשמח אם תקראו, ביום שבת יצא אחד נוסף, אני מקווה.

http://www.no-r.co.il/item.php?id=1221

ולסיום, לאחרונה השיעמום אופף אותי. לכל אדם או אדמה אשר רוצים להעביר איתי את זמנם בשמחה מוזמנים להוסיף אותי למסנג'ר:

[email protected]

(ואני לא מתפשט במצלמת אינטרנט. גם לא בשביל כסף.)

טוב, נו! איך העיצוב!?

(החתימה נשארית כמו שהיא, היא כבר שרדה שלושה עיצובים. החלטתי לשמור אותה לנוסטלגיה וליופי וכי אין כוח להכין עוד אחת. להת')

עריכה ה03/01/09:

בהצלחה לכל החיילים שיוצאים עכשיו לעזה, מי יתן ותקרעו להם את האימ-אימא.

(בטח אני אוצף בתגובות נאצה של אנשים שמתנגדים לזה. אבל בפעולה רגלית פחות אזרחים חפים מפשע יפגעו ויותר חמאסניקים ישרפו. אני מרגיש קצת מוזר כי אני תומך במבצע למרות הדעות שלי אבל יש גבול. ושדרות סובלים יותר מדיי זמן. הגיע הזמן להגיב, בקיצור, בהצלחה לכל צה"ל!)