ובכן, שלום לכם! אז לפני איזה חודש נזכרתי "איי, יש יום הולדת לבלוג ב23!" ואז אמרתי לעצמי "אה, זה עוד הרבה זמן" והיום בצהריים הסתכלתי באייפוד שלי ופלא! זה ה23. אני לא מאמין ששכחתי את יום ההולדת של הבלוג שלי  אני אצטרך לקנות לו פרחים, אין לי מושג איך אני מכפר על זה.

בשנה שעברה ממש חפרתי כאן על ההיסטוריה של הבלוג כולל הפרטים הקטנים של מה לבשתי ב24/9/08 בשעה 15:34, ולכן השנה החפירה תגיע בצורת קומיקס של החיים כגאון מטורף, פרק 5 ששמו יקרא "יום ההולדת המיוחד של המנוח" שיצא בסוףשבוע, ובמהלך הפרק דמות גורלית תמות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! טום טום טום!!!!!! אז הפוסט הזה ידון בכמה דברים אחרים. ראשית כל! בפסח עבדתי על קומיקס למעריב לנוער, ולמרות שעברו מיליון שנים עוד לא פרסמתי אותו בבלוג. הקומיקס יצא במסגרת פרוייקט של מעריב לנוער לפסח של המון קומיקסאים. תהנו!

אשמח לשמוע תגובות בתגובות (?!) על הקומיקס.

חלק ראשון:

חלק שני

חלק שלישי

חלק 4

חלק 5

הדבר הבא הוא כמובן הלוגו המגניב שעשיתי ליום ההולדת. עשיתי אחד כזה בשנה שעברה, ורציתי לרענן קצת את הדמויות והכל.  אין מה להעלות אותו שוב, הוא למעלה! תסתכלו למעלה ^ תסתכלו למעלה! ^

אגב, אם אני כבר עושה פוסט עם מלל נורמאלי אחרי שנתיים כבר (אני מקווה לעוד כאלה) רציתי לדבר גם על משהו שמשך את תשומת ליבי לאחרונה, והוא הטריילר לסרט כשף האוויר האחרון- הלא הוא הסרט המעובד מהסדרה אוואטר. בתכלס, אני מבין שהיו צריכים לשנות את השם כדי לא ליצור בלבול עם סרט דמוי פוקהונטס המוצג על ידי ענקים כחולים מסויים אבל בארץ החליטו לקרוא לו פאקינג "איירבנדר"!!!! ואני מתכוון, המילה האנגלית איירבנדר, כתובה בעברית! צריך לדחוף לכל המתרגמים בארץ מהיר ועצבני לתחת. היה צריך לעשות את זה עוד בימי המת ל(הכנס פעולה כאן)

בקיצור, קודם נשים את הטריילר.

עכשיו, אם אין לכם היכרות עם הבמאי, מדובר במ. נייט שאמילן, במאי בינוני שפרץ עם הסרט I SEE DEAD PEOPLE או בשמו המקורי "החוש השישי" שבסוף-מסתבר-שהוא-היה-רוח-כל-הזמן-אופס. מאז, ניסה שאמילן לעשות עוד סרטים, אבל לצערו הוא בזבז כל טיפת כישרון שלו על הסרט הספציפי הזה, וכל מה שנשאר לו הוא ליצור סרטים מעפנים נוסח "הכפר" או אלוהים יעזור לי, "ביום שזה יקרה".

ולכן, כששמעתי שהאדון יעשה את איירבנדר, הייתי מעט לחוץ. אבל שום דבר לא הכין אותי לקטסטרופה הזאת! אנג, הדמות הראשית, נראה כמו פאקינג ילדה פיליפינית או ילד מוסלמי מהשטחים (פיק יור פייבוריט) עם סביר להניח היסטוריה של מכות במשפחה שהשאירו אותו בפרצוף קבוע של "אני כועס", קטארה וסוקה עברו מהפך גזעי מאסקימואים לארים (רק חסר שהם יתחילו להצדיע) בעוד שזוקו הפך להיות ילד הודי. ושלא נתחיל לדבר על שליט האש! לא רק שהמסתורין שלו נשמר במטרה מסוימת עד לעונה השלישית כדי להעצים את אפקט הפחד, הוא נראה כמו קשיש נחמד שהדבר הכי מרושע שהוא יכול לעשות זה להציע לי סוכרייה. כמובן, זה יכול להתפתח למקומות מרושעים ביותר, אבל בשביל זה מסתובבים עם תרסיס פלפל.

אז אני לא מבין, זה "המהפך" עם שמאילן דץ או איירבנדר? לפחות האפקטים טובים פלוס.

כשהסרט יגיע לארץ אני בטח אבקר אותו. לסיום, אני רוצה לפרסם כתבה של יערונת היודעה לכולכם כזונה עם הטון המתנשא והרצון היותר מדיי עז להפגין!

יערה התחילה לבקר את כוכב נולד ולכן כולכם חייבים לקרוא את הכתבה שלה ולהנות ממנה.

http://zone.walla.co.il/?w=/2701/1677219

יערה הצליחה לגרום לחבורת ערסים טוקבקיסטים לנהום עליה. אבל נראה אותה גורמת ל1000 פקאצות שמעריצות את כמעט מלאכים לנהום עליה! שוב, הג'ינג'ים ניצחו את כולכם.

זהו הסוף לפוסט חסר המטרה הזה! שיהיה לכולכם שבוע שמח, מקווה שנתתי בפוסט חסר הפואנטה הזה המון חומר למחשבה... על... בננה...

או. את הפוסט הזה התחלתי לכתוב ב20:00. וול, אופס! לא נורא, נעדכן בכל מקרה. אז אורווואה! ומי שלא יגיד מזל טוב לבלוג... ימות! לא שזה הגיוני, כי הבלוג אינו דבר חי. ולא שאני מספיק חזק כדי להרוג יתוש, אבל תמותו! 

עריכה:

הרגע קיבלתי את הכתבה שעשו על הבלוג במידע 8 (לא שרובכם מכירים, עיתון בצפון) בכל מקרה, חשבתי שזה יתאים לפוסט של יום ההולדת. BTW, אני לא יודע למה הם חושבים שהבלוג מצליח עד כדי כך (פספסתי משהו?!) אבל זרמתי.

אני היחיד שלא התרגש מזה שנגמר אבודים?

אח! הילדות! ימים יפים, בהם היינו לא חכמים! אז הרעיון הכללי לפוסט הזה הגיע כשראיתי תמונה שלי מהילדות, בכללי הובכתי ואז עלה לי הרעיון החביב ביותר הזה. אז ממש בעוד כמה שורות אתחיל ברשימה של כל מיני דברים מפגרים כאלה מהילדות, קטעים שעשיתי ואני מרגיש שאני לא היחיד (או יודע) ורוצה לחלוק איתכם! אולי לקוראות יהיה קצת יותר קשה להזדהות עם הדברים, כי מן הסתם גדלתי כילד ולא כילדה ואני מניח שהחוויות שונות, אבל ניסיתי לכתוב את הדברים שיתאימו לכולם. נו, בלי יותר מדיי דיבורים!

1. עולם דמיוני מתחת לשמיכה- איזה כיף היה להכנס מתחת לשמיכה, להעמיד פנים שלמשל... כל העולם קפא, והמרחב מתחת לשמיכה הוא הsafe zone. חבל רק שהאוויר נגמר תוך כמה דקות.
להכין הצגה להורים- זה מסוג הדברים שאתה נזכר בהם ודופק את היד בראש, ואז צועק "ד'ואו!". התופעה המעניינת קורת בעיקר כשחברים וההורים שלהם מגיעים, וכדי להרשים אותם מכינים הילדים הצגה מאוד...אה...אתם יודעים... בעזרת תחפושות שנשכחו מפורים. מסוג הדברים שפחות רוצים להזכר בהם...
ללכת בנעליים של אבא/אמא- אני חושב שיותר נכון לקרוא לזה "לשחות בנעליים של אבא/אמא"
לזייף מוות. לעמוד על המיטה, ולפול למותכם בכל מיני תנוחות מפחידות.
להעמיד פני ישנים אחרי נסיעה ארוכה באוטו- אני בטוח שיש איזה סיבה פסיכולוגית לזה, אבל כשהייתי קטן אחרי כל נסיעה ארוכה הייתי מעמיד פני ישן ומחכה שירימו אותי הביתה/יעירו אותי ויתייחסו אליי מקסים כי אני אחרי שינה. לפני כמה ימים ראיתי את אח שלי עושה את זה וסיכלתי את המזימה שלו. מזל שלי לא היה אח גדול שיסכל את שלי.
2. שירה למאוורר- יש בכלל משהו להוסיף? מי שלא עשה "אעעעהעעהעעהעה" לפחות פעם אחת כנראה לא גדל נכון.
3. משחקים במדרגות הנעות- איי, ויש כל כך הרבה! ירידה ביחד עם המדרגות כך שהמהירות מוכפלת, עליה כנגד כיוון המדרגות, להתלות מעט על הסרט-מעקה ולהגרר מעט למעלה ואז לשחרר.
4. קווא-קווא מנייר- נו, הדברים המרגיזים האלה שנראים כמו צפרדעים? כמה שנאתי את זה. בא אליך חבר עם הנייר, מכריח אותך להפסיק את עיסוקך הסופר-מעניינים עם השורה הקבועה"תבחר מספר, כן, עוד מספר. כן, עכשיו צבע..." ובסוף אחרי שטרחת כל כך להתפנות לשטות שלו מה שאתה מקבל זה  "כן. יצא שאתה אומו בולבול גדול מכוער" אחרי זה שואלים אותי למה אני מפחד לקחת סיכונים
5. מבוכים ודרקונים באיקאה/ביתילי- טוב, הפעם אולי זה רק אצלי, אבל בכל פעם שההורים שלנו לקחו אותי ואת האחים שלי אל חנויות הרהיטים האלה אנחנו מיד הפכנו אותם למבוכים בהם אפשר לשחק תופסת/מחבואים/וואטבר ובכללי לשגע את המוכרות.
6. לצחוק מהסדרה מ"שמש"- משהו שאחרי גיל 12 עובר.
7. אכילת בצק- וזה לא כל כך מגעיל כמו שזה נשמע! פלסטלינה, לעומת זאת, מגעילה בכל קנה מידה אנושית. בצק משחק הוא סתם מלוח כזה.
8. להתלהב שאתה שיכור משתית תירוש- לוקח זמן לקלוט שזה סתם מיץ ענבים, אבל בסדר פסח כולם מתלהבים שהם חלק מהמבוגרים כי הם שותים את זה.
9. מסע במרחבי הג'ונגל הביתי- לכל אחד היו כמה צעצועים שהוא החשיב אותם כאנושיים לכל דבר (לי למשל, הייתה בובה של דובי כחול, צעצוע בצורת דרקון ונחש ענקי בטירוף) ואיתם הוא יצא לחקור את הבית הקסום והבכלל לא רגיל שלו. טיפוסים על הרי הכריות וזחילה במערות החשוכות שמתחת למיטה.
10. מחנה סופר "סודי"- בשלב כלשהוא בילדות כולם מוצאים איזה סבך שיחים חלול, או מקום מגניב על עץ, או סתם איזה סמטה חשוכה, שמחליטים להכריז עליה כמחנה הסופר סודי שלכם ושל החברים. יודעים, פגישות שבועיות, משימות וכאלה. כמובן, שהמחנה הזה סודי בערך כמו מסמכי צה"ל, ולכן המחנה נאלץ לצאת למלחמות עקובות דם ודמעות (דמעות, בעיקר) כנגד קבוצה אחרת של ילדים שבחוצפתה מעיזה להגיד שהיא זאת שמצאה אותו ראשון!
11. להיות בטוחים שאם יתנו לכם כאפה בראש בזמן שאתם פוזלים זה יתקע לנצח- וכל מילה מיותרת.
12. כשאתם בבריכה, להעמיד פנים שאתם אבודים בים ו/או שרודף אחריכם כריש- אני שכללתי את העניין וגם הייתי בטוח שאני סוג של אינדיאנה ג'ונס במקדש תת ימי וצריך לעצור את הנשימה עד לצד השני.
13. אם כבר ים- למצוא מדוזה על החוף ולדקור אותה עם מקל- ולכל הפית"אים למיניהם, הן מתות בשלב הזה ממילא!
14. טמגוצ'י- אחח, יצורים מרושעים שכמותם. אני חושב שלקטגוריה הזאת רצוי להוסיף את העובדה שאף אחד לא באמת הצליח לשמור עליהם בחיים יותר מכמה דקות.
15. וואנבי שרלוק הולמס- בשלב כלשהוא ילדים בטוחים שהם מרגלים/בלשים. אני, למשל, פיענחתי את תעלומת השלט האבוד של 1998. הוא היה מתחת לספה.
16. החיים הם סדרה! - הקטע הזה בילדות מחולק לכל מיני קטעים. יש את אלה שהופכים את החיים שלהם לסדרה נוסח דיג'ימון ובטוחים שיש להם כוחות על, ויש את אלה שבילדות היו ששמעו שיר מתנגן ברדיו או בדיסקמן היו בטוחים שהם בסדרה וזה הפתיח שלה/ מוסיקת רקע.

ועכשיו לחלק שלכם! נו, אתם כבר יודעים מה לעשות. עליתם על עוד קטע ילדות שפספסתי? תכתבו בתגובות, אני אוסיף לכאן. ובלי קשר, אני גם ארצה לדעת אם מישהו מכם עבר את הדברים האלה בכלל!

עריכה:

וכעת, לקטעים שלכם:

• עדי- לבזבז מאות שקלים על קלפי יוגי הו.
• until the end of the land- לשאול את אמא "את אוהבת אותי?", לאלתר על פסנתר, להיגעל מנשיקות.
• The prostitute- לפתוח מיני חנות ליד הבית ולמכור לעוברים ושבים צעצועים משומשים, צמידים, בגדים, ובכללי כל מה שלא צריך יותר.
• השחקנית הראשית- לפתוח חנות בבית ולהשתמש בכספי מונופול כדי לסחור, למתוח אנשים בטלפון, להמציא שמות מטופשים לחבורה שלך, לראות ארבעה בעקבות החג ולא לקלוט שזה אותם הפרקים כל שנה.
• כמעט כולכם- לעשות חוקים בזמן שהולכים, כמו לא לדרוך על הקווים, או רק בתוך המשבצות (הערה שלי: רק על הקווים רק על הקווים...)
•  הנינג'ה הורודה- להמציא שפה משלך.
• יוגב הפרפר הסגול- לעשות "הגענו כבר?" בזמן הנסיעה
• מישו- להיגעל מבנות, לעשות הר של כריות
• N_Z- לחפור להורים על היום שלך בגן
• Miss snarcca- פארק מים בגינה

ולסיום, ברוח הפוסט, שיר של קנזס ושמו "שאלות מהילדות שלי".

,I want to make you understand
,Dabadndabaduah 
I´m gonna make you mine
Yes I´m gonna make you mine
It´s just a matter of time

לאחר הפוסט ה... אה... שפוי בעליל, החלטתי שהפעם לא צריך לעצבן אף אחד. מסתבר שאפשר לעשות פוסטים גם מבלי שעשרים אלף מעריצות מטורפות עם לפידים יתנפלו עליי. בצרחות "עולולולו". אז הכוונה ההתחלתית שלי הייתה לשים כל מיני ציורים ואת פרוייקט בטיטול לפסח, אבל החלטתי שאין לי שום דבר מעניין לכתוב על החיים שלי כרגע חוץ מעל זה שאני אקבל ציון ממש טוב בבגרות בתקשורת. ואז נזכרתי, שלא מזמן קניתי לי מהכסף שחסכתי...

אוי, אלוהים, כמה סקסי. אני חושב שאני אהיה פרחה ואקרא לו בשם. אולי אלחנדרו, או סרטןבטחול. תנו לי לחזור אליכם. בכל מקרה, אז כשהשתיישבתי לכתוב את הפוסט אמרתי לעצמי "אוף! אין לי כוח. אני רוצה לחזור לשמוע דברים" ואז אמרתי "היי, למה שלא... נשלב?!"

*תנועת שילוב בין האייפוד למחשב*

אני חושב שאף פעם לא עשיתי את זה. בכלל, הדיבור שלי על מוסיקה מתחיל ונגמר פה בצד, ברשימות, ברשימת "מוסיקה" המסודרת להפליא.  אז אם במקרה לכם יש אייפוד, אייפון, אייפוד טאצ', MP3, MP4, דיסקמן, מחשבון... הנה לכם מוסיקה מגניבה! שאתם חייבים לשמוע! עכשיו! *פרצוףרצחנימוותתינוקותכתהשטןזהמושי*

בלר- Blur

סגנון: בריטיפופ, אלטרנטיבי, מטורפים מזמרים.

מתאים ל...: כל מצב! אם בא לכם להזיז את הראש מצד לצד בהיסטריה ולעשות פרצופים מפגרים. לא משהו לשים במסיבות, לעומת זאת, אלא אם אתם רוצים שהאורחים יתחילו לרקוד ממש מצחיק.

סיבולת: בלר היא להקה שאפשר לשמוע במשך ארבע שנים ועדיין שלא יימאס ממנה.

טוב, בלר היא הלהקה האהובה עליי. ויש סיבה, הסגנון שלי כזה מגוון ועובר בין שקט לרועש, בין מטורף לנורמאלי (טוב. בין מטורף למטורף. אבל... אה... חה! לא תתפסו אותי לעולם!)
הם התפרסמו בשנות ה90 בבריטניה והפכו להיפ רציני, גם נכנסו ראש בראש עם אואזיס, השמוקים המזמרים. לבלר יש סגנון מיוחד, על גבול הלוני.
רגע אחד נקדיש באמת לסולן, דיימון אלברן. דיימון הוא יצור קצת היפראקטיבי, עם יכולת גדולה מאוד לשלוט בכמה דברים בו זמנית (חוץ מבלר הוא מנהל עוד שתי להקות, על אחת אני עוד אדבר) דיימון לא בדיוק מתמחה בשירה, אבל הסגנון של הקול שלי מצליח למכר.

לכוכב נולד הוא לא יתקבל.

אבל... גם כל מוכשר אחר לא יתקבל לשם.

שירים מומלצים (חפשו ביוטיוב, זונות): Chemical World, Coffee & TV,

.Charmless Man, Parklife, For Tomorrow

טעימה:

לצערי המאוד רב, יוטיוב חוסמים כל קליפ מקורי של להקות וזמרים משום מה, וגורמים לי לרצות פריטיקלי לעשות עליהם חרם. אבל הם יוטיוב. והם שולטים בי. ואני כנוע לרגליהם. אז נתמודד.

פרנץ פרדינדד- Franz Ferdinand