פורסת זרועות
צונחת.
אנא שמור על הנשמות התמימות בעולם הזה...
אני לא שוכחת להודות בכל יום על חיי.
לא אספיק להאמין בצדק.
נימאס לי כבר מאנשים שרק מדברים על עצמם,
נימאס לי משיטחיות.
אני אף פעם לא מתכוונת לפגוע באף אחד, באמת שלא... אבל יש אנשים שחייבים להבין שאני לא אשאר לשמוע את כל השטויות שלהם...
אני מכבדת אותם ומאזינה בנימוס, עד הרגע שהאגוצנטריות פשוט משתלטת על כל השיחה...
יש רגעי טוהר שאסור לנו לוותר עליהם. אסור לנו לזנוח יופי אמיתי בגלל אדישות של אחרים.
בן אדם, אני מרגישה שהחיים שלך אוזלים, אני רוצה להושיט לך יד, לעזור לך למצוא משמעות.
אילו רק יכולתי...
יש כל כך הרבה נשמות תמימות בעולם הזה... כל כך הרבה סבל
בבקשה, אני לא נוטה לשאת תפילה, אבל בבקשה... שמור עליהן..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
