Before Sunset

אתמול גיליתי שפירסמו באינטרנט את אחד השירים ששרתי בערב מגמה...

רק עכשיו יצא לי לשמוע... ואבוי=[

הסאונד גרוע, השירה לא מתואמת (אולי זה בגלל האיכות של המצלמה אבל חוץ מסוף השיר, לא שומעים את הקולות... (סוגריים בתוך הסוגריים!: אני לא אוהבת את הקול שלי=[)) וגם זה יצא מהיר מידי ובעעע

טוב נו, העיקר אחר כך אכלתי גלידה:P

אתם מוזמנים לצחוק קצת על חשבוני:

http://youtube.com/watch?v=MhQdPk0_Xdc

יום טוב.

ניסן, היה כייף אתמול, חבל שהניסוי לא הצליח, תיכננתי לספר לך עד כמה "אני אוהבת דובדבנים" חחח

פרח

הוא עומד איתן, מעל כל המהומה.

זוכר את הרגעים שאני מתאמצת לשכוח.

רעידות בלילות

אנחה חדה פרצה, ניזרקה אל תוך האפלה.

פרח נושק לפרח

ואני נישכחתי...

הרמתי את עיני מהדף

היא אמרה שאני מרגשת אותה.

הפה שלי מוכר לה ניצנים

בעודי מספרת על הפרחים החבואים בתוכי.

חלומות אסורים, על מקום ירוק

נשכבתי על האדמה ושורשיו ניכרכו סביב רגליי

שפתיי נעקצו מדרדריו הנסתרים

רק אחר כך החל הדימום.

היא שרה לי

אותה התמונה רק במסגרת חדשה

סיבה טובה לתת לאלפים לפרוח

יש להם סיבה לאהוב.

לא עוד אשליות

פרח נושק לפרח, עוד שעות ספורות יעלה הבוקר

ואני איני שם, ואני ישנה

אני נישכחתי...

הוא זוכר.

לילה.

מה תילחש לי?

הוא תמיד אומר לי שאני "היי קלאס", שהוא לא מצליח לדמיין אותי בעמדה נחותה מול אדם אחר.

באמת חבל לי שלפעמים אני נותנת לעצמי להתרפס בפניי אחרים. יש בי יותר.

עוד אחד מסופי השבוע הביתיים.

שמה שירים ישנים ועוצמת עיניים.

רומנטיקה. מתיקות. רכות.

תחושה מוזרה באיזור החזה... מין כאב ניפלא וסוחף.

לחישות.

אני יודעת שזה לא טוב, אבל ...

זה בסדר, זה כניראה סתם עיניין של זמן, נכון?=]]]

 אני חייבת לציין שאליס בארץ הפלאות זה פשוט ספר מצויין!!!!!

והתמכרתי לסוכריות 'סמינט'... כן, כן, המצב אבוד:P