לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מי שלא ניסה .


החיים אינם נמדדים לפי כמות הנשימות שנשמת, אלא לפי כמות הרגעים בהם עצרת את נשימתך

Avatarכינוי: 

בת: 16





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2008

פרק 21


 הטיול התחיל מצויין ונגמר מצויין . את ההפתעות מהטיול תגלו בהמשך .

 

- כעבור ארבעה חודשים -

 

חזרתי לגרמניה בלית ברירה . לאחי . לשמור אליו . . . לא הייתי רוצה שהיה לבד כמו שאני הייתי .

הוא השתנה כ"כ ! , הארבעה חודשים האלה היו משמעותיים .

איך שבאתי אליז באה אלי . כמובן , היא חזרה חודש ליפני .

"אליז !" קפצתי עליה

"מילי !!!" קראה בשמחה וחיבקה אותי

"איך היה?" שאלתי אותה

"מדהים ! , טום פשוט נשאר צמוד אלי גם כשאמרתי לו ללכת , המעריצות שלו שונאות אותי כבר ניראלי.."

"חחחח , משוגעת " אמרתי לה וחיבקתי אותה שוב ..ושוב ..ושוב .

התגעגעתי אליה כ"כ . לא דיברנו במשך ארבעת החודשים האלה חוץ מפעמיים . כי הטיול הזה היה בישבילי סוג של התנתקות

"ואי , מסכן ביל אבל . הוא לא הצליח להתחמק מאולבייה .הוא היה בדיכי כל הסיבוב הופעות . היא חיכה רק להופיע וללכת לישון" אמרה לי

"מה ?! אולבייה באה איתכם?" אמרתי קצת עצבנית . בכל זאת הוא אמר שהוא ניפרד מימנה ועכשיו היא הייתה איתם בסיבוב הופעות

"כן , היא..." אמרה אליז והפסיקה

"היא מה?" שאלתי אותה בסקרנות

"היא.." אמרה שוב והפסיקה

"היא , היא ! מה היא?" שאלתי אותה

"היא דווקא..חמודה" אמרה לי אליז

"מה?!" שאלתי אותה

"אולבייה חמודה ? מה התחלקת על השכל ?" שאלתי אותה

"לא אני רצינית . היה לי ממש כיף איתה . ויותר מזה . אנחנו יוצאות היום" היא אמרה לי

"מה?" שאלתי אותה . "אתן מה?" חזרתי על עצמי

"אנחנו יוצאות לקנות בגדים ביחד . יש לטום וביל ארוע השקה ואנחנו צריכות בגדים" היא אמרה

"אני רואה שכבר החלפת אותי . . . אליז את היית אמורה להיות איתי היום ! היום אני חזרתי , מקסימום הייתי באה איתך מחר לקנות בגדים" אמרתי לה בכעס

"אני יודעת . אני מצטערת זה פשוט ש.." אמרה ואני קטעתי אותי

"עזבי לא משנה . תמיד יש לנו את מחר . אמרתי וחייכתי וחיבקתי אותה

"אז זהו ש..לא" אמרה לי

"חחח מה לא ?" שאלתי אותה .

"מחר אני ואולבייה הולכות לטקס האמ"י אם הבנים במינכן" אמרה לי

"מזה?" שאלתי אותה כבר עצבנית

"כן נו אל תכעסי עלי ! בבקשה מילי , אל תדאגי אנחנו ניפגש עוד ! מבטיחה" אמרה לי

"אז מתי נקבע השבוע?" שאלתי אותה

"השבוע לא . השבוע קצת עמוס , אבל אולי שבוע הבא אה?"שאלה אותי

"אוקי.." אמרתי באכזבה

"כמה זמן עוד נישאר לנו עכשיו ? , יש לנו זמן לקניון ?" שאלתי אותה

"איזה , יש לי חזרות עוד רבע שעה על השטיח האדום . אני חייבת לזוז לאולבייה" אמרה לי נשקה לי על הלחי והלכה לה

הייתי בשוק . אולבייה ואליזבת ? מה הקטע עכשיו ? אנחנו אמורות שנוא אותה

הייתי די מצוברחת  ושכבתי בסלון וראיתי טלוויזיה ככה העברתי את כל השבוע

ניסיתי להתקשר כמה פעמים לאליז אבל היא הייתה עסוקה אם אולבייה.

"אוהו , מה נפלו פנייך?" שאל אותי אחי אלכס .

"שומדבר , עכשיו חזרתי מטיול מדהים למציאות מזדיינת" אמרתי לו בעודי יושבת ואכלת שוקלד בכף

"אליזבת ואלבייה?" שאל אותי

"איך אתה יודע ?" שאלתי אותו

"הם כל היום מתרוצצות פה בחוץ . וגם שמעתי את השיחה שלכן " אמר לי

"אה...הי!!!!! זה לא יפה לשמוע שיחות של אחרים..." אמרתי ל ותקעתי לו כרית בפרצוף

"עזבי . אפילו שזאת אליז . היא עוד תחזור אליך . את לא צריכה לעשות כלום אתן חברות ילדות ואם אין לה זמן , תקחי את זה באיזי

תמצאי חברות אחרות . אפילו שהן לא אליז . את לא יכולה להתקע פה כל היום בגללה" אמר לי

קמתי ופשוט חיבקתי אותו . הוא תמיד דואג לי ככה ואני גם דואגת לו

"תודה אלכס" אמרתי

"ועכשיו . מה אם קצת זמן איכות אם אחיך?"

נכתב על ידי , 10/10/2008 16:14  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



4,412

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למאלני - סיפור טוקיו הוטל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מאלני - סיפור טוקיו הוטל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)