מי שלא ניסה .

אוקי אני מצטערת שלא היה פרק הרבה זמן . אבל פיציתי אותכם בפרק ארוך מאוד !!!

וגם רציתי להבהיר כמה דברים . אמ , אני כותבת בשביל הכיף שלי אבל אני באמת רוצה שתגיבו .

אז מי שקוראת פה . בבקשה שתגיד את דעתה גם אם היא רעה . אני ממש רוצה לדעת

וגם אמ השם של הסיפור הוא לא 'מי שלא ניסה' זה השם של הבלוג ולסיפור יש שם ואני מפרסמת אותו לראשונה

לסיפור קוראים "אנחנו הילדים מתחנת המקום" ומי שלא מבין המשמעות של השם היא המקום . נכון הם היו הולכים כל הזמן

למקום שנקרא המקום ? אז זה המשמעות של המקום .. [: אז לפרק עכשיו

התחלתי לבלות הרבה אם אחי . . . מין זמן איכות שכזה . אני והוא לבד .

הוא היה עכשיו מין אליז בישבילי . מוזר . אבל מה לעשות .

כבר שלושה חודשים שאני אם אחי . ולאליז לא מפריע . היא אם אולבייה . החברה החדשה שלה

והחברה הישנה של ביל ...

החופש הגדול הגיע גם לאחי . ואבא שלי קנה לו כרטיס טיסה לניו יורק להופעה של 50סנט

אחי חולה על 50סנט . אבל אני לא רציתי לבוא איתו אז הייתי צריכה להשאר לבד .

ות'אמת שזה לא הפריע לי

הייתי לבדי במטבח עד שקיבלתי טלאפון

"הלו?" עניתי

"או מי גד ! , מתי ? אני לא מאמינה ! ברור !

אני כבר באה !!!!!  ? טוב אז אני יבוא ..בי ..ביי חח גם אני ,ביי.."

לקחתי את המפתחות ונסעתי לשדה התעופה . שם פגשתי רוני [בהמשך תדעו מי זה . ]

אספתי את המזוודות שלנו ונסענו הביתה

"התגעגעת אלי ?" שאלה אמילי

"איך לא ?" ענה רוני

"גם אני חח אז מה איתך ? שאלה אמילי

"איתי הכל טוב. אמ רק אם את יכולה לקחת אותי למלון הזה." אמר ונתן לה פתק שהיה כתוב עליו שם של מלון

"מה ? איזה מלון בראש שלך ?" שאלה אותו אמילי

"מלון , את יודעת מין בנייה ענקית כזאת אם מלא חדרים שאפשר להשכיר כדי שיהיה איפה לישון" אמר

"אני יודעת מה זה מלון . אבל אני לא מבינה למה אתה חושבת שאתה הולך למלון .." אמרה לו

"אז איפה אני אישן ? ברחוב ? " שאל אותה

"כן , דווקא שמעתי שהספסלים טובים מאוד לגב" אמרה אמילי וצחקקה .

"אמילי ! , תהייי רצינית רגע " אמר וצחק בעצמו

"תקשיב , אתה בא אלי .." אמרה אמילי

"לא . מפיתאום . " החליט

"מה ? למה ?" שאלה אותו

"לא נעים לי ככה ליפול עליך . וגם ההורים שלך וזה.." אמר לה

"ליפול עלי ? , מה אתה מפגר ? ליפול עלי ? אל דבר שטויות ובקשר להורים שלי .

לא נירא לי שזאת תיהיה בעיה . הם נסעו ..." אמרה לו אמילי .

"באמת ? אבל בטח הם יחזרו סוף שבוע , ואני כאן לחודש . " אמר לה .

"תקשיב . אמ..בקיצור הם לא יחזור גם בעוד שנה . ואתה בא זהו" אמרה לו

"אוי..אמ . אני מצטער . לא ידעתי .." אמר לה

"מה ? על מה ?" שאלה אותו

"אוי לא ! מפגר !!! הם חיים . הם פשוט עסוקים כל הזמן בנסיעות . והם לא יבואו . רות סוף . " אמרה לו

"טוב , אם את מתעקשת.." אמר לה וחייך חיוך שובב

"אני מתעקשת" אמרה לו

רוני ואני הגענו הביתה והוא שם את התיקים שלו בחדר האורחיים .

רוני הוא במקור מקנדה . אבל הוא יודע גרמנית שותף . כי הוא היה בשליחות לגרמניה בגיל שתיים עשרה עד חמש עשרה אם ההורים שלו . אבא שלו המציא איזה פטנט חדש והרוויח מליונים . ואמא שלו . אמא שלו בעלת חברת מיצים

מפורסמת בקנדה . הקרתי אותו בשליחות שהייתה לי אז בקליפורניה . וליפני חודשיים חידשנו את הקשר .

באחת מהנסיעות שלי ושל אחי בקריסמס , נסענו ללונדון . ושמה פגשתי אותו . והחלפנו פלאפון והתחלנו לדבר

שעות על גבי שעות . ועכשיו הוא בא לגרמניה . לחודש שלם . ככה שאנחנו עכשיו נבלה הרבה...

"אליז ? את מוכנה ?" שאל טום "כן . טומי . . ." אמרה וירדה .

"את כ"כ יפה ..." אמר לה ונשק לה בפה .

"את מוכנה ? הלימו מחכה בחוץ" אמר לה טום

"כן , לאיזה פריימירה אנחנו הולכים הפעם ?" שאלה אליז בחיוך ציני

"אליז . תפסיקי . זאת העבודה שלי ואת יודעת את זה ."

"אני יודעת טומי . אבל מרוב שאנחנו ככה כל הזמן אני לא מספיקה להיות אם אמילי כמעט" אמרה לו

"אמילי ? מה נזכרת באמילי עכשיו?" שאלה ואתה טום

"כן , תירא היא כמו אחותי . וכבר חודשיים או יותר שאני לא מתקשרת איתה . "

" עוד שבועיים יש לנו מסיבת שנה . כבר עשית רשימת מוזמנים?" שאל טום את אליז

"כן ...אבל את האמת . אני מפחדת ללכת להביא את ההזמנה לאמילי .." אמרה אליז והדמעות עמדו בענייה

"יפה שלי אל תבכי . בואי נילך להביא לה ביחד . עכשיו !" אמר לה

"כן ? באמת אתה תבוא אותי עכשיו ?" שאלה ואתו

"כן , לכי תביאי את ההזמנה . " אמר לה והלך להודיע לנהג שתהיה להם עצירה קטנה

אליז וטום עלו על המכונית בדרך לאמילי .

המכונית עצרה והלב של אליז פעם בחוזקה .

"את באה ?" שאל טום

"כן ..." אמרה

"מילי , בואי תיראי את זה " אמר רוני ואמילי באה מיד .

"אוי לא ." אמרה אמילי למראה הלימוזינה המחנה מול ביתה היא ירדה מיד למטה . נשמע דפיקה בפתח ביתה .

אמילי שיחקה את עצמה כאלו היא לא יודעת מי זה

"רק רגע !" קראה

היא פתחה את הדלת ואליז וטום עמדו בפתח

[מפה תפעילו את השיר הזה http://www.youtube.com/watch?v=W6RiftcLjYM&feature=related]

אמילי ראתה אותם והרימה את גבותייה .

"כן ?" שאלה בקרירות

"הי מילי " אמרה אליז

"אמילי" תיקנה אותה אמילי

"אני וטום עברנו פה ובאנו לתת לך הזמנה למסיבת השנה שלנו ." אמרה אליז

רוני ירד למטה ויש בצד ככה שלא יראו אותו

"אוי . תראו מה זה . נסיכת הליפ גלוס והחבר אם האחר המזמר באו אלי כדי להביא לי הזמנה למסיבת השנה!" אמרה אמילי בציניות שדי הגיע לאליז

"מה ? אמרה אליז

"מה מה ? לא שמעת ?" אמרה לה

"מילי" אמרה אח אמילי קטעה אותה "אמילי !!!"

"אמילי , מה קרה לך ?" שאלה אותה אליז

"מה קרה לי ? בואי אני יגיד לך מה קרה לי " אמרה לה

"אני שלושה שבועות שלמים ניסיתי לתקשר איתך ולא יכלת . אז כבר הפסקתי . שלושה חודשים את מתרוצצת

סביב כל הזוהר של חבר שלך . סביב התהילה של חבר שלך . "

"אחמאחמ" טום קטע אותה

"לא סיימתי טום , תן לי להגיד את האמת לחברה המתוקה שלך " אמרה לו

"לא . אני לא יתן לך לדבר אליה ככה . " אמר טום שהרגיש את הדמעות של אליז

"חבל מאוד . כי אני לא שואלת אותך . מה קרה שנזכת בי אליזבת אחרי שלושה חודשים ?" שאלה אותה אמילי

"התגעגעתי.." אמרה לה בוכה ...

"זה לא מעניין אותי . ואת יודעת מה הכי כואב פה ? שאת בגדת באמון שלי והלכת אם האוייבת שלי ונהיית החברה הכי טובה שלה ..אז כבר לא מעניין אותי . אליזבת . לפחות דבר אחד אני יודעת . את פתטית!" אמרה לה אמילי

"אמילי אני מזהיר אותך !" קרא טום

"אתה יכול לדחוף לדחוף את ההזהרות שלך לתחת !" אמרה אמילי והייתה בשוק ממה שאמרה . אבל גם מרוצה מימנו

"תגידי איך את לא מתביישת . היא באה לפה במטרה טובה . כי היא רוצה להזמין אותך למסיבה שלנו

להגיד לך שהיא לא שחכה אותך וככה את מקבלת אותה? "

"ב..ב..ב..באמת?" אמרה אמילי בגימגום כאלו היא עומדת לבכות

"כן .." אמר טום שחשב לרגע שהיא מבינה אותו

"חבל . כי אני לא הולכת לבוא למסיבה הזאת גם שתהיה לכם מסיבת המאה שנה ." אמרה

"אני לא מאמין ! ,אין אם מי לדבר ! אין !" אמר בעצבנות

"טוב , עוד משהו לפני שאני טורקת לכם את הדלת בפרצוף ?" אמרה

"אמילי , אני רק משאירה לך את זה שאם בכל זאת תירצי לבוא , תבואי . אני נורא אשמח אם תבואי .." אמרה לה אליז

"את יודעת מה ?, תביא את זה שניה" אמרה לה בחיוך מזוייף

אליז נתנה לה את ההזמנה בחיוך .

"חכי פה רגע.." אמרה לה אמילי נכנסה לבית

"רוניי יש לך שניה מצית ?" שאלה אותו

"כן למה ?" שאל אותה

"תביא תביא רגע..." אמרה אמילי ולקחה לו את המצית

היא חזרה לדלת והציתה את ההזמנה מול פנייה של אליז . אליז כ"כ נפגעה . היא הבינה מה אמילי הרגישה

אמילי זרקה את זה לכלב שלה שיוכל ..ואמרה "זה מה שהחברות שלנו בכל השנים האלה שווה עכשיו" וטרקה לה את הדלת בפנים . אליז חזרה בוכה לרכב ורצתה ללכת הביתה , אמילי 'הרסה' לה את הערב וגם לטום שנסע בלעדי אליז

מה שהביא לכותרות הבאות . 'האם אליז וטום גמרו?' אמילי כבר מזמן הפסיקה לקרוא עיתונים כי הכל היה על טום וביל ועל טוקיו הוטל ועל הלהקה הגרמנית המצליחה . היא לא יכלה לקרוא את זה כבר . היא הרגישה באיזה שהוא מקום שגנבו לה את החלום . למרות שלא היה לה עוד מאוחר היא הייתה רק בת 17 וחצי . שלא מזמן סיימה בית ספר .

למחרת בבוקר התעוררה אמילי לבוקר חדש וכבר שחכה ממה שקרה יום לפני .

ככה שלושה ימים עד שבבוקר היום הרביעי . היא התעוררה מצלצול פעמון בביתה .

"רק שניה " קראה היא פתחה את הדלת ולא אחר מאשר ביל היה שם

"הי.." אמר לה מבוייש

"היי" ענתה לו מסמיקה מהרגיל היא לא האמינה שזה קורה לה

ביל חייך והיא חייכה בחזרה עד שהוא הושיט לה הזמנה חדשה למסיבת השנה של אליז וטום

"איזה פתטים" אמרה וגיחחה לעצמה "בשביל זה באת?" שאלה אותו

"אמ , אני מניח " אמר לה ..

"אז חבל לך על הזמן , אבל יפה שניסית . " אמרה לו

"תיראי אמילי אמ אני חושבת שאם תקבלי אותי כמו שאני וגם את העבודה שגמרנו" אמרה לה

"אני מזמן קיבלתי את העובדה שגמרנו עוד בבית חולים , אם אתה זוכר" קטעה אותו וזה צרב לו בלב .

"כן..אז אני חושב שנאכל להיות ידידים טובים . . " אמר לה .

"תירא ביל . אני לא חושבת שאני רוצה לשמוע על הצרות שלך אם אולבייה אתה יודע בכל זאת אני ..אתה יודע . " אמרה והשימחה שזה לליבו

"שונאת אותה " השלימה והצריבה חזרה לליבו .

"ואנחנו ידידים טובים?, אני לא יודעת אולי ידידים , או מכרים . אבל לא יותר מזה .." אמרה לו

"כן , זה בדיוק מה שהתכוונתי " אמר לה .

"נהדר " אמרה וחייכה .

"אז את בטוח לא תבואי ?" שאל אותה

"לא ביל , אני ואליזבת כבר לא נחזור להיות חברות ." החליטה

"מילי מי זה למטה ?" אמר רוני שירד למטה בבוקסר בלבד

"רוני , בוא תכיר ... זה ביל " אמרה לו אמילי .

"נעים מאוד ביל " אמר ולחץ את ידו בחיוך

רוני היה אדם טוב . הוא אהב להכיר אנשים והוא שמח על אמילי בעיינים עצומות .

"טוב מתוקה שלי , חמדמדה , אני הולך להכין לנו ארוחת בוקר .." אמר ונשק לה במצח .

ביל לא יכל להאמין , ושאל ליתר ביטחון  ..

"אז מה ..כמה זמן אתם ידידים ?" שאל

"ידידים ?, לא ביל ..זה חבר שלי . רוני " אמרה לו

"אה..אני ידעתי את זה . טוב אני צריך ללכת , את יודעת אולבייה בקיצור . ביי.." אמר והלך .

'ידעתי שהיא תמשיך הלאה מתישהו ...למה אני עדיין תקוע ?'

אוהבת 3> מלאני