מי שלא ניסה .

טום אחז בגופה הצנום והשברירי של אליז והחל לחבק אותה

"זה לא קורה...זה לא קורה..." אמר ודמעות החלו לעלות בעיניו .

שום דבר לא שינה את האהבה שהרגיש אליה .

לא המעריצות וכל הבנות שהיו לו , לא השם שלו בבית ספר .

לא היחס שלה כלפיו .

הוא אהב אותה בדיוק כמו בפעם הראשונה .

ביום הראשון

בנשיקה הראשונה .

בסקס הראשון ..

"אליז בבקשה לא..אליז.." הוא אמר לה בשקט ,

לחש לה באוזן

הוא שם את ידו על ליבה ..והוא היה בשוק .

הלב הקטן והשברירי שלה , עדיין פועם . עדיין לא מאוחר מידי .

אליז פקחה את העיינים קצת ואמרה

"קר לי..."

טום היה בשוק . "אליז אני אחמם אותך עד שניקרא לאמבולנס . רק..תישארי איתי .. אל תוותרי !, תשארי איתי"

טוב הוריד את המקטורן שלו . וכרח אותו סביב אליז . הוא קפה מקור .

הקור פשוט הכאיב לו . אבל לא היה לו אכפת .

ביל חיבק אותי חזק , ואני רק בכיתי . לא האמנתי שאיבדתי את החברה הכי טובה שלי .

את אחותי בדם . את אליז . בכיתי ובכיתי ובכיתי .

"רגע...היא היא פוקחת את העיינים!" צרח טום לעברנו .

לא האמנתי !

"תזמינו אמבולנס !!! , אמבולנס !" התחלתי לצעוק בפאניקה .

ביל הלך להזמין אמבולנס שהגיע תוך חצי שעה . טום חימם את אליז .

וככה לקחו את כולנו באמבולנס לבית החולים .

אמא של אליז באה . אבל האי הייתה חייבת לחזור לעבודה . אחרי זמן קצר .

בזמן שישבתי שם . מחובקת אם ביל ומחזיקה את כוס התה שאמור לחמם אותי

חשבתי לעצמי . מי היה בא אלי אם אני הייתי במצב של אליז ?

ההורים שלי עושים דברים כדי להרוויח כסף . אבל אנחנו לא באמת משפחה . המשפחה שלנו מפוצלת

אמא ואבא . ואני ואחי . איך אני אשאיר אותו ככה לבד ? מה יקרא אם יקרא לו משהו כזה .

החלטתי לחשוב שוב על עניין הטיסה . אפילו דיברתי אם אחי . או עמד על זה שאני יסע .

החלטתי לקצר את הטיסה בחודשיים . כמובן שהיו בעיות אם הביטולים . והקיצורים . אבל אני החלטתי ככה

וזה מה שיהיה . ישבתי ליד המיטה של אליז . שהתקררה . והייתה חולה . בהתחלה היא הייתה במצב בינוני

אבל היא כבר יצאה מכלל סכנה . של מוות . ויצאה בלי שום פגע .

ישבתי לידה . מלטפת אותה . והיא פקחה את עייניה

"אליז..יפה שלי . חשבתי שאיבדתי אותך .." אמרתי לה בלחש . דמעות עומדות לי בעיינים .

"אל תדאגי לי יפה שלי...תדאגי לעצמך..מתי את טסה?" אמרה לי

אליז הייתה כבר בסדר . כמו שאמרתי היא הייתה קצת חולה , לא יותר מזה

בבית החולים השאירו אותה מתוך איבחון . רצו ליראות מה איתה ואחרי שלושה ימים לשחרר אותה .

היינו כבר ביום השני . זה היה יום רביעי בערב . יום ראשון הטיסה שלי

והיא הייתה אמורה להשתחרר ביום שישי .

"הטיסה שלי ? הטיסה שלנו ביום ראשון..." אני ואליז היינו אמורות לנסוע ביחד ולא הבנתי למה היא אומרת שלי

"זהו ש..אני ו..טום חזרנו.." אמרה לי קצת בחשש

"אה..באמת ? אני שמחה בשבילך יפה שלי" אמרתי חייכתי וחיבקתי אותה . החיוך היה קצת מזוייף

באמת שמחתי בשבילה . אבל כ"כ רציתי שהיא תבוא איתי .

"אז למה את לא באה?" אמרתי לה

"כי אני מצטרפת אליהם לסיבוב ההופעות " אמרה לי .

"מה איתך ואם ביל?" הוסיפה .

"אין לי מושג . אני מקווה שיהיה טוב . " אמרתי לה

"אולי תצטרפי אלינו . ?" שאלה אותי

"אולי.." אמרתי לה .  הרעיון הזה מצא חן בעיייני . להיות אם בילי שלי . שאני הכי אוהבת בעולם

אם אהבת  חיי . הייתי בטוחה שהפעם זה לתמיד . ושהכל ניגמר

יצאתי החוצה כדי לדון אם ביל בעניין הזה . אבל בחדר ההמתנה חיכתה לי הפתעה לא נעימה . כמו תמיד .

"ביל מה זה אמור להיות?" אמרתי לו

הוא לקח אותי לצד שניה

"אני כ"כ מצטער. את לא מבינה כמה , אני אוהב רק אותך.." אמר לי

"ביל מה היא עושה פה ? ומה אתה עושה בתוך הפה שלה?" אמרתי כולי דמעות

ביל החל ללטף לי את הפנים

"אני לא.." החל לומר

"אתה לא מה?" שאלתי אותו

"לא הספקתי להיפרד מימנה עדיין" אמר ואני הייתי בשוק .

"מה?" אמרתי לו כלא מאמינה .

"למה , ביל למה?" שאלתי אותו

"מילי את חייבת להאמין לי . אני יגמור את זה בהקדם . אני מבטיח לך " אמר לי

סירבתי להאמין שזה שוב קורה .

הורדתי את הידיים שלו מהפנים שלי

"תקשיב . אני רוצה שתעזוב אותי . יום ראשון אני עוזבת ואני לא רוצה ליראות אותך יותר . עכשיו תחזור לאולבייה שלך

לא נירא לי שהרופא שיניים בדק לה את הפה כמו שצריך . אולי אתה תדע" אמרתי לו

בוכה . הלכתי להזמין מונית והתחפפתי משם . שהגעתי הביתה בוכה שמתי לב למכונית שאבא קנה לי

מכונית ספורט אדומה . עוד הפעם הוא מנסה לקנות אותי בכסף . פשוט נמאס לי מהכל כבר .

את שאר הימים בילתי בבית . בלי אליז . התקשרתי אליה להגיד לה שיום שישי תבוא לישון אצלי שתשתחרר

מבית החולים . והיא הסכימה . ובאמת באה .

הימים עברו להם . בלי ביל . הוא בא אלי כמה פעמיים . אבל אחי סילק אותו .

לא רציתי קשר איתו . זה היה כבר קשה מידי ...

הייתי בטוחה שזהו . הפעם זה לתמיד והכל ניגמר . שאני והוא זה לנצח .

אבל הכל התנפץ לי בפרצוף .

אולי באמת נמאס לכם מכל השטויות שכל פעם הם קורא משהו , אבל זה הפואנטה של הסיפור

לסוף בילתי נשכח . באמת תמשיכו לקרוא למרות שזה נמאס שכל פעם קורא משהו .

אבל באמת שההמשך מפתיע מפה .. תמשיכו לקרוא ..

אוהבת ! מאלני 3>