וואו.. כמה זמן לא שמתי פרק, הא?

טוב אז הסיפור ממש עוד מעט נגמר כי אין לי עוד מה לכתוב, ברצינות, נגמרת לי המוזה לחלוטין..

על מי אני עובדת? אין לי מוזה כבר שבועות.. XPP

טוב אז הנה לכם פרק 8 ויש לי הצעה מסוגננת ויחידה במינה:

תגובות

איך? מקורי, הא?

333>

ניק.

פרק 8:

אשלי: "אני מוכנה." אמרה אשלי בהחלטיות והתקדמה באיטיות לאורך המסדרון בדרך למקום המפגש, היא הידקה את אחיזתה בידו של טום, הוא הסתכל עליה, הוא ראה עד כמה היה זה קשה בשבילה.

הסוהר: "תיכנסי." אמר הסוהר בקול מחוספס, הוא הזיז דלת ברזל מסורגים בחוזקה רבה כך שחריקות צורמות נשמעו ממנה,

אשלי נכנסה באיטיות, מסמנת בידה לטום שיחכה לה בחוץ, היא ראתה אותו שם, יושב, אפילו לא טורח להביט לעברה, אם רק אפשר היה לחזור אחורנית לשנות את העבר ולא להכנס למקום הנוראי הזה לעולם, אך לא, אי אפשר להשיב את הנעשה והיא חייבת להתמודד איתו,

אשלי: "פרנק" היא אמרה בשקט, חוששת לראות את פניו, אמנם הוא היה אביה אך השנאה שלה כלפיו הלכה והתעצמה עם השנים שהיא לא ראתה אותו,

הוא שם לב אל אשלי שעמדה בפינת התא,

לפתע פניו קרנו, העיניים הכבויות הפכו בשנייה למבט זורח ומאושר,

פרנק: "אשלי, בת שלי, כמה גדלת? איזה יפה נהיית.." הוא אמר וחיבק את אשלי כך שהוא הצמיד אותה בחוזקה לגופו, כמנסה לספוג כל פרט בגופה, את ריחה, מגעה, הכל.

אך מיד הוא שם לב שאשלי לא נענית לחבוקו, הוא התרחק מעט ונתן לדמעות המלוחות לזלוג על לחיו,

פרנק: "אני מצטער.." הוא אמר בלי קול, הוא נפל על ברכיו מנסה נואשות לזכות במבטה של אשלי, שלא הסכימה להסתכל בעיניו לשנייה מאז שנכנסה לתאו,

אשלי: "אתה נתת לה למות, השארת אותנו לבד.. נתת לה למות!" היא התחילה את המשפט בלחישה אך הזעם והכאב צרחו מתוכה, כך שאת המילים האחרונות היא צעקה במלוא גרונה,

פרנק: "אני מצטער.. באמת שכן.. אם רק הייתי יכול הייתי משנה הכל.." הוא ניסה למצוא תירוץ נוסף למצב שנותר ללא מחילה,

אשלי: "אני באתי אליך! אבל הילדים החדשים שלך היו הרבה יותר מעניינים מילדה מפגרת שנשארה בלי אמא שלה כי אתה רצחת אותה!" היא בכתה בכאב, היא חיכתה זמן רב לשיחה הזאת, היא רצתה לעשות אותה ברוגע ובנימוס, אך תמונתה של אמא נחשפה לפניה פעם אחרי פעם,

פרנק: "היא עשתה את זה לעצמה! אמרתי לה ללכת להיגמל! היא לא רצתה להקשיב לי! היא הרגה את עצמה!" הוא החל להגן על עצמו, על מילותיו רק הרתיחו את אשלי יותר,

אשלי: "איך אתה מעז?! איך אתה יכול להשמיץ אותה מולי, כשהיא כבר מתה?!" היא כעסה כ"כ היא הלמה באגרופיה על חזהו בכאב גלוי,

פרנק: "אני מצטער.. אני מצטער.." הוא אמר שבקט, הוא הצמיד את אשלי לחזהו בעוד היא ממשיכה להלום בו חלושות,

אשלי: "למה לא עזרת לי? הם ניסו להרוג אותי.." היא אמרה בלחש,

פרנק: "מי ניסה להרוג אותך? בוב? גייב?" הוא שאל במבט בוחן,

אשלי: "אריק.." היא אמרה בשקט, היא נזכרה בכל התקופה הנוראית שבה סוחרי הסמים של אימה רדפו אחריה כדי לקבל תשלום, מכיוון שלא היה לה כסף הם רצו ממנה דבר אחר, דבר שהיא לא הייתה מוכנה לתת, אך אריק לקח בכוח, את גופה..

פרנק: "הוא עשה לך משהו? תגידי לי! הוא עשה לך משהו?!" אביה של אשלי צעק עליה בעצב, הוא לא הבין עד כמה הוא נתן למצב להידרדר, הוא חשב שאם הוא יעזוב, אימה של אשלי תחזור לעצמה ותיגמל, הוא בחיים לא היה משער שהמצב הידרדר כך,

אשלי לא אמרה מילה, רק הזיזה מעט את שיערה כך שחלקו הימני של עורפה היה גלוי לעיני אביה, צלקת קטנה נראתה שם, היא ידעה שהחתך שהוא עשה לה היה כלום לעומת מה שהוא עשה לך כחודשיים לאחר מכן אך את הפרט הזה היא העדיפה לשמור לעצמה, כמו שהיא עשתה בשנים האחרונות,

פרנק: "למה הוא עשה את זה?" הוא שאל בכאב למראה סבלה של ביתו שנשאר מצולק עליה,

אשלי: "כסף, זכות עלי.." היא אמרה בלחישה,

פרנק: "אני מצטער.. זה הכל אשמתי.." הוא אמר בעצב,

אשלי: "זה באמת אשמתך, אתה עזבת אותי ואת אמא לבד, כמה זמן אתה חושב שעבר עד שהיא מתה? הא?" היא שאלה בכעס,

פרנק: "אני.. לא.." הוא ניסה לומר אך המילים ההגיוניות שהוא תכנן בראשו כעת נשמעו כתירוצים עלובים הבאים לכפר על מעשים רבים שגרמו לסבל רב למשפחתו ובמיוחד לבתו,

אשלי: "אתה לא מה? לא התכוונת? לא רצית להשאיר את אשתך למות? לא רצית לתת שינסו לרצוח את הבת שלך? הא?! מה לא?!?" היא צרחה את זה כ"כ חזק שטום בא בריצה מלווה בסוהרים שבאו לראות על מה המהומה,

פרנק: "את צודקת,תאשימי אותי.."הוא אמר בעצב,

אשלי: "להאשים אותך? זה לא יחזיר את הגלגל אחורה, נכון? אתה פשוט לא שווה את זה.." היא אמרה באדישות קרה כקרח שחצתה את ליבו של אביה,

פרנק: "אני ניסיתי למצוא אותך.." הוא ניסה להסביר את עצמו,

אשלי: "מה לעשות? בזמן שאתה חיפשת אותי אני הייתי כלואה בבית של האנס הזה!" היא אמרה בכעס והבחינה בהבעתו של אביה שכעת השתנתה למפוחדת,

פרנק: "הוא?.. הוא.. הוא אנ..?" אביה ניסה לומר את המשפט אך לא הצליח לסיימו,

אשלי: "כן, הוא אנס אותי, ואתה יודע מי לא היה שם בשבילי? אתה! אתה היית צריך לגן עלי." היא אמרה את המילים שקרעו את נפשו של אביה מבפנים, הוא הרגיש מת בתוכו, חלק שלם בנשמתו מת כלא היה, אחרי משפט זה, דבר לא יהיה כמו שהוא היה.

טום שעמד וצפה באשלי ואביה המשוחחים הבין חלקית את סיפורה של אשלי, הוא ידע תמיד שהיא שומרת על חייה הקודמים בסודי סודות, הוא גם ידע שאלכס יודע עליה הכל אך הוא מעולם לא שיער שהיא סבלה כ"כ הרבה לפני שהיא הגיעה לשכונתם.

פרנק: "אני.." הוא ניסה למצוא את המילים כדי להסביר עד כמה הוא הצטער אך המילים כאילו לא יצאו מפיו,

אשלי: "אני לא צריכה את החרא זה.. אני הולכת.." היא אמרה בכעס והניפה את ידיה כמוותרת,

היא קראה לסוהר שיוציא אותה, הסוהר פתח את שער הסורגים בחריקות הרגילות ואשלי יצאה במהירות, היא תפסה את ידו של טום, אפילו לא טורחת להביט לעברו של אביה שנשאר בתא, מביט עליה מתרחקת.

טום: "אני רוצה שתספרי לי הכל." הוא אמר ברצינות שלא אופיינית לו,

אשלי: "מזה הכל?" היא שאלה למרות שידעה בדיוק מה הוא רוצה לדעת,

טום: "מי זה אריק? מה קרה לך? ובמיוחד מה הוא עשה לך." הוא אמר ברצינות מדכאת אף מעט ואשלי נעצרה בפתאומיות,

אשלי: "אני אספר לך, אבל לא פה.." היא אמרה בשקט והובילה אותו ליער, למקום שנשבעה שלא תשוב אליו לעולם,

טום: "לאן הולכים?" הוא שאל אך אשלי לא ענתה, פשוט הובילה אותו חרישית בדרך לא מוכרת למעבה היער,

אשלי: "פה." היא אמרה והצביעה על נקודה מסוימת, היה זה עץ, עץ פשוט וזקן, אחד ככל העצים האחרים שהיו במקום,

טום: "מה פה?" הוא שאל בתימהון,

אשלי: "פה זה קרה, פה אריק ואני.." החלה אשלי לומר אך הדמעות פרצו מתוכה והיא פשוט נתלתה על טום כחסרת אונים, היא הרגישה כאילו כל העולם נופל עליה, שהיא האשמה היחידה במה שקרה לה, אך היה לה פשוט יותר נוח להאשים את אביה.

טום: "אני מצטער.." הוא אמר בשקט, הוא מעולם לא חשב מה הוא יגיד במצב כזה,

אשלי התיישבה על הדשא הרך והחלה לספר את סיפורה.

היא החלה לספר על התקופה שעוד אביה גר איתה ועם אימה, שכשהוא גר איתן עוד בדיסבורג.

לפני 7 שנים:

אשלי: "אבא, חזרת!" נערה צעירה, בת 10 התקדמה בריצה לעבר אביה שחזר כעת מהעבודה,

פרנק: "אשלי, יש לי הפתעה בשבילך." אמר אביה של אשלי בחיוך מסתורי,

עיניה הבוהקות של אשלי זהרו באור מאושר, אך אימה מיהרה להפיג את השמחה,

ג'וליה: "פרנק! די לקנות לילדה מתנות! אנחנו צריכים את הכסף!" אמרה אימה של אשלי בכעס לעבר פרנק,

פרנק: "אני יודע בדיוק בשביל מה את צריכה את הכסף אבל אני עובד כמו חמור לא בשביל שאת תממני את ההתמכרויות שלך אלא כדי שהבת שלנו תהיה מאושרת." אמר פרנק בכעס קל וחזר להביט באשלי,

אשלי: "נו, אבא! מה המתנה?" היא שאלה בקוצר רוח,

אביה של אשלי אמר לה לעצום את עיניה והוא שם על צווארה שרשרת זהב שעליה רשום באותיות זהובות דקיקות "איתך לעד".

אשלי: "אבא, זה מדהים.. תודה." היא אמרה בחיוך מודה וחיבקה את אביה,

אימה של אשלי רק נחרה בבוז וחזרה לחדרה,

פרנק: "תשמרי עליה כמו שאני שומר עליך.." אמר אביה של אשלי וחיבק אותה חיבוק שהשרה עליה ביטחון.

אשלי: "4 שנים אחרי זה והכל השתנה.." היא אמרה בעצב לטום שהקשיב בעיון לסיפורה,

טום: "זאת השרשרת?" הוא שאל והצביע על שרשרת דקיקה שנשכבה בצורה כמעט מושלמת על צווארה, הצבע הזהוב כבר דהה מעט אך היוקרה נשארה גלויה,

אשלי: "כן.." היא אמרה בשקט ומיששה את השרשרת העדינה שהייתה על צווארה.

לפני 3 שנים:

אשלי: "יצאתי!" נשמעה צעקה מהסלון, האב שישב על הספה מיד התנגד להודעתה של אשלי,

פרנק: "לא ולא! את לא יוצאת בשעה כזאת! מה פתאום נערה בת 14 תצא בשעות כאלה עם בחור על אופנוע?!" שאל אביה בכעס,

אשלי: "חבל מאוד שאתה נשארת בעידן האבן אבל אני בכל זאת יוצאת!" אמרה אשלי בכעס ועשתה לאביה אצבע משולשת,

פרנק: "אל תתחצפי אלי! אני אביך!" הוא אמר בכעס מנסה נואשות לשכנעה להישאר,

אשלי: "קשר הדם בינינו מזיז לי ת'זין, סבבה?" אמרה אשלי באדישות ומרחה שכבה נוספת של גלוס על שפתיה הוורודות,

פרנק: "אני לא אתן לבת שלי להסתובב בלבוש כזה בציבור!" הוא אמר בכעס והצביע על אשלי שהייתה לבושה בגרביוני רשת שחורים ועליהם מכנס שחור קצרצר והסטרפלס שהיה על חלק גופה העליון לא תרם למראה הכללי של אשלי,

אשלי: "לך תזדיין! זה ממש לא מעניין אותי מה אתה נותן ומה לא!" היא אמרה באדישות צורמת ויצאה מהבית תוך כדי טריקת הדלת הדרמטיות מוגזמת,

פרנק הביט בבתו שעלתה על האופנוע אך לא לפני שהיא נישקה בצורה מאוד סוערת את הבחור שהיה רכוב על האופנוע, ונסעה משם במהירות כאילו לא הייתה פה לפני שנייה וקיללה אותו.

פרנק נכנס לחדר השינה אך ראה את ג'וליה באותו זמן קושרת את השרוך של נעליה על זרועה  כך שהוא לחץ על החלק העליון של זרועה,

פרנק: "ג'וליה די! את לא רואה באיזה מצב הבת שלנו?" שאל פרנק בכאב, הוא הרגיש כאילו נותר חסר אונים במשפחתו,

ג'וליה: "אין לי מה לעשות.." היא אמרה בשקט והחדירה את המחט לתוך הווריד שכבר היה בולט בצורה מאיימת מתוך זרועה החלושה של ג'וליה,

היא שמטה את המזרק מידה ונשכבה על המיטה עם חיוך מטופש מרוח על פניה.

טום: "לא ידעתי את זה.." הוא אמר בשקט,

אשלי: "לא הייתה סיבה שתדע.. אלה הם החיים הפרטיים שלי, לא?" היא שאלה באדישות,

טום: "כן.. את צודקת.." הוא אמר והניח את ידו על כתפה בצורה שהשרתה בה ביטחון.

אשלי: "טוב, נתחיל לחזור?" היא שאלה ומחתה את הדמעות הבודדות שזלגו על לחייה,

טום: "אבל לא סיפרת לי הכל.." הוא אמר בקוצר רוח, הוא ציפה לשמוע את סיפורה של חברתו עד הסוף,

אשלי: "פעם אחרת, טוב? אני לא יכולה עכשיו.." היא אמרה בעצב ופנתה בחזרה לביתה וטום אחריה.

________________________

מזל"ט, אתם מוזמנים להגיב פה למטה.. XDD

חולה על כולכם שאתם ממשיכים לחכות לפרקים..

333>

ניק.