זאת המציאות. ולקוות שתתקשר, שתבין פתאום כמה אתה אוהב אותי , שתראה פתאום שאתה לא יכול לאבד אותי..? זה לא יקרה. אבל אני תמימה כזאת. עדיין מאמינה בזה, עדיין מקווה.

כמו בסרטים שכשהיא עוזבת, פתאום הוא מבין שהוא אוהב אותה ולא יכול לתת לה ללכת, אני עוד מקווה שזה יקרה.

כ"כ נאיבי מצידי, אה?

כן, אני באמת צריכה להבין שהחיים הם לא סרט נעורים קיטשי או אגדת ילדים שבסוף הם חיים באושר ועושר.

אתה יודע מה אני רוצה? שתפסיק לשקר.

תפסיק להגיד "אני אוהב אותך" כשזה לא נכון. אתה יכול לשקר לי, אתה יכול לשקר לכולם מסביב אבל לא לעצמך.

כשאוהבים מישהו אז רוצים להיות איתו, ורוצים לחבק אותו, לנשק אותו, להרגיש אותו.

אתה יודע מתי צריכים זמן? מתי מתלבטים? כשלא בטוחים ברגשות שלנו.

אז בסדר, אתה כבר לא בטוח ברגשות שלך אליי? אני מוכנה לקבל את זה.

אתה רוצה להכי בנות חדשות? לראות איך זה עם אחרות? שיבושם לך.

רק תפסיק לשקר, לתת לי את התקווה הזאת, פשוט תפסיק.

איך? איך הפכתי לכזאת חלשה? כזאת תלויה?

פשוט מצחיק אותי המצב שלי. אני יושבת בשיעור, אני חושבת על איך היה לנו טוב, ואז אני חושבת על המצב שלנו עכשיו וכאילו אוטומטית, כאילו יש איזשהו מנגנון או משהו..פשוט אוטומטית הדמעות עולות.

והפעם? לא הצלחתי לעצור אותם. אני תמיד מצליחה לשמור בפנים ולא הצלחתי. הם פשוט זלגו וזלגו וזלגו ואי אפשר לעצור.

אני ידעתי. אני פשוט ידעתי שאני בסוף יפגע. זוכר? אני אפילו אמרתי לך שזה מה שיקרה.

אתה הבטחת שלא תעזוב אותי, שתשמור עליי תמיד.

אתה יוצא לבלות והעיניים לא נחות מלהיסתכל לצדדים ליראות,אולי היא פיתאום תופיע.

אתה יושב עם החברים והם כולם צוחקים,
ופתאום אתה נזכר בה ומתחיל להתגעגע.

אתה חוזר הביתה עם מבט עצוב למרות שאף אחד לא מבחין בו,כי אתה שומר הכל בפנים

ואז מגיע הלילה ואתה נישכב לישון
והנה שוב עכשיו שאתה לבד החיוך ירד מהשפתיים
כי אחרי הכל לא הייה שום שמחה מאחורי כל החיוכים שהיעלת כל הערב
מושיט את היד ורואה שהמיטה באמת ריקה
והיא איננה!
היא לא תחזור.

אתה מדמיין את דמותה ככה שוכבת לצידך
מדמיין שאתה מחבק בכל הכוח
אבל אז אתה פוקח את העיניים ומבין שבעצם יש כרית בין ידיך

ואז הגעגועים עולים
והזיכרונות לזמנים יפים
אתה ניזכר במבט השובב שלה
בעניים הצוחקות
במגע המלטף שלה
בחום,באהבה שלה
אפילו לשטויות שלה אתה מיתגעגע
לחיבוק החם והאוהב
כ"כ חסר לך

ואז..אתה מתחיל להצטער
שלא הערכת את זה מספיק
שלא הערכת את כל הרגעים שהייתם יחד
חשבת שזה מובן מאליו
אבל עכשיו שאתה כ"כ רוצה אפילו רק חיבוק
היא לא שם והיא לא תגיע
ופיתאום אתה כ"כ צמא לשמוע אותה אומרת
משהו שהיא תמיד ידעה להזכיר לך
"אני אוהבת אותך"

רק חבל, חבל שלא ידעת להעריך...!

וזה מה שאתה תרגיש. אתה יודע למה? כי אתה כן אהבת אותי. אני הרגשתי את זה.

ואתה בסוף תבין שאתה זה שנתת לי ללכת למרות הרצון שלי להישאר.

אני מתגעגעת אליך.

אני צריכה אותך.

אני אוהבת אותך.

וכואב לי. כל כך כואב לי.

When you're gone
The pieces of my heart are missing you
When you're gone
The face I came to know is missing too
When you're gone
All the words I need to hear to always get me through the day
And make it OK
I miss you

ואני לא (!!!)  צריכה את הרחמים שלך!