לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

don’t give up-בלוג סיפור



כינוי:  שחר-שחר

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2007


פרק 4

 

מה את עושה? צעקה יובל.

" אני מצטערת, פשוט... אוי.. אוף.. יונתן בכלל לא אוהב אותך! תתגברי!" ניסתה טל להצטדק.

" יואו... לא ידעתי שאת כזאת מגעילה.." אמרה יובל בלחישה, דמעות כבר חנקו אותה..

"אני לא מגעילה, יובלי, אני.."

" אל! תקראי לי יובלי!" צעקה יובל בכל הבית. מזל שאף אחד לא היה שם.

" יובל אני לא רוצה שלא נהיה חברות יותר.זאת הייתה טעות ואני מצטערת נורא" אמרה טל.

" ורק שתדעי.." המשיכה, " שאני לא לסבית."

" אני רואה!!" אמרה יובל בציניות מוחלטת.

" לא.. אני..אני.. אני .. לא יודעת." אמרה טל. היא הרגישה חסרת אונים. מאז ומתמיד שנאה בנים,

ונמשכה לבנות. אפילו היו לה שני חברות. היא ידעה שאם תספר לכולם שהיא לסבית, אם " תצא מהארון"

משפחתה וחברייה לא ידברו איתה. יש לה הורים מאוד קשוחים לגבי הנושא הזה, והיא ילדה יחידה.

" טל.. כדאי שתלכי.. עכשיו.." אמרה יובל לאחר כמה שניות של שקט.

" מה? כן.. טוב.. לא.. יובל.. אני מצטערת. אנחנו לא נהיה חברות יותר? אני לא רוצה שזה מה שיקרה."

גמגמה טל. היא הייתה כל כך עצובה. ' איזה מטומטמת אני ' חשבה לעצמה. ' למה הייתי צריכה לנשק אותה?

סתמי, מטומטמת אחת. אסור לתת לך לנשום' מוחה של טל אומר לה. והיא משתגעת.

" אני... אני מצטערת. אולי יום אחד הכל יחזור להיות כמו פעם.." תירצה יובל.

" יום אחד.." אמרה טל, ויצאה מהדלת.

 

-          -    -

 

" בוקר טוב יפהפיה.." אמר מארק כשראה את ג'ולי פוקחת עיניים.

"בוקר טוב מושלם אחד"

מארק כבר היה ער כמה דקות לפנייה לכן לא היה עייף כול כך.

" אני  לא מאמין שאנחנו מאורסים.. איזה כיף לי!!" צעק מארק עם חיוך פרוש על פניו.

" חח.. לי כיף יותר!! אני אוהבת אותך"אמרה ג'ולי ונישקה את מארק.

' איזה יפה היא.. והיא שלי ' חשב מארק בעודו מפשיט את ג'ולי, ומנשק אותה בכול גופה.

אט אט גם הבוקסר שלו ירד, החזייה שלה, והוא מנשק את החזה שלה, ואת הבטן,

היא כול כך נהנתה מהליטופים שלו, היא כול כך אהבה אותו.

 

-          - -

 

" דיי אחי אני לא מאמין שעשיתי את זה.." התלונן יונתן בפני יואב.

" נו מה אתה בוכה?! כולה עוד בחורה... יש יותר כוסיות ממנה אחי... בוא הערב נצא לאיזה פאב,

תרגיש יותר טוב.." אמר יואב.

יואב היה ממש , עובר על כול הבנות בעיר, מזיין אותן, בלי לדעת מה השם שלהן,

אף פעם לא הייתה לו חברה, אף פעם לא היה מאוהב.

" לא, נו, אולי.. אבל אתה לא מבין. אני אוהב אותה. "

" אני באמת לא מבין, מה זה אוהב מה זה הבולשיט אתה לא הסוג שמתאהב, פעם זה היינו אני ואתה כול ערב הולכים למסיבות , חוזרים עם 2 בחורות." אמר יואב , נזכר בימים האלו, פעם, לפני שיונתן פגש את יובל,

והיא הפכה אותו לגמרי.

" שמע.. יואב.. עזוב.. כאילו, אתה לא תבין. וזה סבבה אני לא שופט אותך, אבל אני כבר לא הסוג הזה, אני אוהב שיש לי חברה, אני אוהב את יובל. ואני לא יכול להיות עם מישהי אחרת. ואם יוצא לך מהפה שאני וגילי שכבנו ולא רק התנשקנו, אתה מת!" איים יונתן.

" כן.. כן.. משתגיד"

 

-          - -

 

" מיכלי.. יהיה בסדר" אמר תומר , והוא כבר לא יכול להפסיק את הדמעות. את שטף הדמעות.

" תומר.. תודה.. על הכל.. מאמי.. אבל אני רוצה קצת להיות לבד.. אתה מבין?"

" בטח שאני מבין חמודה, אבל אנחנו .. אנחנו נעבור את זה ביחד.. אני...  אז נדבר בערב?"

" כן, מעולה, תודה." לא הפסיקה להודות לו.הוא כול כך עזר לה. היה שם בשבילה.

אבל היא רק רצתה להשאר לבד. היא רק רצתה לחשוב על רון. היא כול כך רצתה למות. ללכת מכאן.

להיות עם אמא, ורון. היא ידעה שזה דפוק. ילדותי, וטיפשי, והיא ידעה, שאסור לעזוב את אבא.

 

תומר יצא מהבית של משפחת יעקב. או מה שנשאר ממנה.

 

הוא הוציא את הפלאפון מהכיס וחייג את מספרה של איה.

"הלו? ענתה לאחר צלצולים רבים.

" איו'ש.. אני.. אני יכול לבוא?" שאל תומר, מקווה שאיה לא עסוקה מדי.

" כן.. בטח.. למה אתה בוכה? מה קרה מאמי שלי?" דאגה איה. תומר היה הידיד הכי טוב שלה.

ולמרות שלא הייתה במצב רוח לראות אף אחד, תמיד היה לה זמן לתומר, במיוחד אם הוא צריך אותה,

במיוחד אם הוא בוכה.

 

תומר כבר ניתק. הוא לא יכל להגיד לה מה קרה. הדמעות חנקו אותו. הוא רץ לביתה של איה. רק רצה שהיא תחבק אותו. הוא רצה מאיה יותר מחיבוק, אבל הוא ידע שהיא לא מרגישה ככה.

 

הוא דפק בדלת ואיה פתחה אותה וחיבקה אותו חזק.

" מה קרה, תומי? למה אתה בוכה?"

" רן.. הוא .. הוא.. רן..  הוא נהרג." אמר לבסוף.

" מה?!"

" כן.. הוא.. פיגוע.." התקשה תומר להוציא את המילים מהפה. 'רן נהרג'. המילים הללו הדהדו במוחו.

" אוי.. בונבון שלי.." אמרה איה וחיבקה אותו. ולא עזבה. הם נשארו ככה דקות ספורות עד שהטלפון של תומר צלצל.

" הלו?" הוא ענה באי חשק

" תומר!! זה יניב! אתה לא מבין! הלכתי להדס וסיפרתי לה הכל, והתנשקנו, ואנחנו חברים אפילו!" התרגש יניב.

" אה.. מזל טוב אחי.. אני ידבר איתך אחרי זה." ייבש אותו תומר.

" זה הכל? מזל טוב? מה קורה איתך גבר? למה אתה כזה בדאון?"

" רן נהרג" אמר תומר.

 

- - -

 

 

מיצטערת שיצא קצר... כי לפני כמה ימים התחלתי לכתוב וכתבתי דיי הרבה ואז הכל נמחק,

דיי התבאסתי. סליחה על ההזנחה, אבל אין לי זמן תמיד.

 

אוהבת333> שחר.

נכתב על ידי שחר-שחר , 6/12/2007 18:11  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



767
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשחר-שחר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שחר-שחר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)