טוב, כ"כ הרבה זמן.
מה השתנה? מה לא..
נמאס לי מההרגשה הזאת שאתה תמיד צריך לספק אנשים אחרים
לפעמים, באלי להתרחק מכל העולם, לאיזה חוף.. או משהו דומה
פשוט לשכב מתחת לעץ נחמד לבהות שעות,
להוציא את כל המחשבות מהראש. גם הטובות.
להיות ריקה לכמה דק'
בלי מחוייבויות, אחראיות.. לנסות לרצות אנשים, מורים, הורים.
להיות עצמי. כי שאני עצמי אני בנאדם הרבה יותר טוב. ולא יצא לי להיות ככה כבר הרבה זמן
גם, כל ההתפרקויות האלה של הימיי שישי "היום שותים!!" בתכלס זה רק עוזר לשכוח לכמה שעות טובות.
זה לא שזה עניין שמציק לי כל הזמן, אל תבינו אותי לא נכון. אני אוהבת לחיות , במיוחד עם האנשים סביבי
אבל אלו דברים שמעיקים מהצד .
חוצמיזה, שיש לי חברות נהדרות. אולי יש לנו דרך מיוחדת להיות חברות אבל.. אנחנו חברות.
זהו.
אז יש בוםבמלה , יש רוקע"צ. יום ראשון זורמים למסיבה.
להתפרק? אולי לכמה שעות :]
אבל יהיה כיף, אני בטוחה.
קיצור אמן שהחופש הזה יהיה משהו מיוחד, כי הוא התחיל הכי מעאפן שיש , במיוחד עם אמא שלי.
טוב, אז.. פוסט ? שיהיה
בברכת: "גם ככה כבר לא קוראים פה, אבל זורם"
תהנו, אתם יודעים.. פסח וזה. מצה עם שוקולד :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
