פרק 15- עונה שנייה
"איפה מיילי??" שאלתי מופתעת
"מיילי...היא...אני ממש מעדיף לא לדבר על זה" הוא אמר
" אהא..טוב..אני יהיה אצלך עוד יומיים...באיזה שעה שוב?" שאלתי
"ב10"
"ביי" נישקתי אותו קלות על השפתיים ונסעתי הביתה.
*
טיסה של 10 שעות מעייפות.
"שיר קומי" סבסטיאן העיר אותי
"מה..מה?"
"הגענו, נוחתים" הוא אמר
הרמתי את המושב .לידי היו פייר ועדי שנרדמו גם
"פייר...יאלה נוחתים, תתעורר" אמרתי לו
"אני לא מדבר איתך בכלל יא מניאקית" הוא אמר לי
"סליחה??" שאלתי
"הייתי צריך לראות אותך ואת סבסטיאן מחזיקים ידיים כדי להבין שאתם יחד...לא סיפרת לי...תזכרי" הוא אמר
"לא יצא לי לספר!" אמרתי
"אל תדאגי לו...הוא לא מקבל מספיק תשומת לב!" עדי אמרה
"אז תביאי לי את" הוא אמר לה ונישק אותה
"יהיה לך במלון" היא אמרה וצחקנו
"אני מקווה שברור לך שאת איתי בחדר" סבסטיאן לחש לי באוזן
"לא חשבתי אחרת" רק הנחנו את המזוודות בחדרים והיינו צריכים לצאת.
הם עלו לבמה ואני ועדי ירדנו להסתכל על ההופעה.
התעקשתי שנישאר להופעה..כי הפעם...הפעם אני יראה את סבסטיאן בתור החבר שלי מופיע.
ראיתי קבוצה של 3 בנות מעריצות שמתקדמות לכיוונינו עם המון שלטים, בין השלטים היה פוסטר ענק של סבסטיאן שכנראה הן הכינו איכשהו.
"פוסטר יפה" אמרתי להן
"תודה!גם את מעריצה שלו??" אחת שאלה
"אפשר לומר" אמרתי, עדי שיחררה פרץ צחוק, עצרתי אותה
"והיא מעריצה של פייר" אמרתי
"למה אתן לא הולכות לקדמת הבמה?" עדי שאלה אותן
"כי עד עכשיו היינו שם וצרחנו והשתוללנו, באנו לנוח קצת" אחת מהן אמרה
"וואלה...אז...הופעה טובה?" שאלתי אותן
"מעולה!!!!הכי טובה שהיינו!" הן אמרו
"אתן אוהבות אותם?" עדי שאלה
"הן הלהקה האהובה עלינו!"
"כששמענו שהם באים להופעה בכינו המון!מאושר כמובן!" מישהי אמרה
"רצינו שהם יופיעו כדי שנראה שזה לא חלום..שיש באמת להקה מדהימה שקוראים לה simple plan"
"ואו..."אני ועדי אמרנו
"כן...קנינו כרטיסים דיי מאוחר...הלכנו לעבוד רק בשביל הכרטיסים, אבל כשכבר קנינו נגמרו הכרטיסים למאחורי הקלעים." מישהי אמרה באכזבה
"וכל כך רצינו..." אחרת אמרה
עדי לחשה לי "אולי הן יבואו איתנו?יראו אותם ויצאו שבעות" היא אמרה
"אני חושבת שזה רעיון טוב" אמרתי
"בנות..." אמרתי להן "אם תישארו איתנו...יש לנו הפתעה בשבילכן" אמרנו להן
בסוף ההופעה הן באו איתנו
"אבל יתנו לנו להיכנס???אין לנו כרטיסים!"
"אל תדאגו.." עדי אמרה.
נתנו לנו להיכנס (כמובן)
החבר'ה נופפו לנו לשלום ובין לבין חילקו חתימות
"אתן מכירות אותם?!!?!? אה!!!!!!!!" הן צרחו
"אני לא מאמינה כמה מזליסטית אני!!אני יראה את סבסטיאן!!" מישהי אמרה
"היא ממש אוהבת אותו. היא בכתה רק כי ידעה שהיא הולכת לראות אותו...גם אם הוא על במה ענקית" מישהי אמרה
"אני לא מאמינה!!אני יראה אותו ויקבל ממנו חתימה!!!!!!!!!" היא המשיכה לצעוק
"טוב לכו אליהם..." עדי אמרה להן...הן רצו אליהם והלכו מאושרות
"תודה.." הן אמרו לנו
"רגע...את..בואי איתי" אמרתי למעריצה של סבסטיאן
היא הלכה אחרי...קראתי לסבסטיאן מהצד, ראיתי שהיא רועדת.
הוא התכוון לנשק אותי אבל עצרתי אותו.
"אנחנו שתינו מעריצות ענקיות שלך!אתה מוכן להצטלם איתנו?!" ביקשתי כמו מעריצה
"אממ...בטח" הוא אמר והסתכל עלי מוזר
"בואי" אמרתי לה.
הצטלמנו כשאני מצד ימין של סבסטיאן והיא מצד שמאל.
"עכשיו...את תצטלמי איתו...תחבקי אותו, ואני יצלם" אמרתי
"ואי...תודה!" היא אמרה לי
צילמתי אותה והיא הלכה משם נרגשת
"מה זה היה?" הוא שאל אותי
"אחלה הופעה" אמרתי לו ונישקתי אותו
"אז את מעריצה שלי??" הוא שאל
"פגשנו אותן..בהופעה...והן סיפרו לנו שהם עבדו כדי לקנות כרטיסים וחשבו שיספיקו לקנות למאחורי הקלעים או משהו...בקיצור..רק עשינו להן טובה קטנה, וההיא, היא ממש אוהבת אותך. גם לה עשיתי טובה קטנה" אמרתי
"אני לא חושבת שעשית לה רק טובה קטנה" הוא חיבק אותי "עשית לה את השנה" הוא אמר וצחקנו
"מתה עליך" נישקתי אותו.
חזרנו למלון, שם חיכו המון מעריצים.
אני מניחה שאני יצטרף להתרגל לזה.
אני וסבסטיאן התחמקנו ועלינו מהר במעלית
"את תצליחי להתרגל לזה?" הוא שאל
"בטח" אמרתי
"גם אם לא...את תצטרכי מתישהו." הוא אמר
"ואו!תודה!" אמרתי בציניות
הגענו לחדר וישר קפצתי על המיטה
"עייפה?" הוא שאל אותי
"מאוד..מותשת" אמרתי
"לכי לישון...אני יעיר אותך לארוחת ערב..נלך רק שנינו"
"בטוח?" שאלתי אותו
"ברור"
"טוב...אמ..איפה המזוודה שלי" שאלתי את עצי איפה הנחתי אותה
"בשביל מה?" הוא שאל
"אני ישן ככה??" שאלתי
"כן...אני מעיר אותך עוד שעה וחצי. לכי לישון"
"טוב..בסדר" פיהקתי
נישקתי אותו והלכתי לישון....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
