אני חייבת לכם סליחה כי לא עידכנתי יומיים
טוב אני גם חייבת הסבר...
טוב אני לא ממש חייבת הסבר אבל אני עדיין יסביר =\
הולך להיות לי לחץ ע=צ=ו=ם!
אני ממש מצטערת אם יהיו ימים שלמים שאני לא יעדכן (רוב הסיכויים שלא)
אני בתנועת נוער, ואנחנו מארגנים אירוע בעיר
אנחנו עושים בו ה=כ=ל.
אם מתכננים מה יהיה בו, מי, מתי, כמה ואיך
זה לחץ גדול
אנחנו כל יום הולכים להיפגש ועם כל המבחנים יהיה לי ממש מעט זמן פנוי.
אז אני מצטערת
ואל תדאגו
כי יהיו "פיצויים"
היום ומחר שני פרקים
תהנו ;)
פרק 16- עונה שנייה
"שיר..." סבסטיאן העיר אותי
"ממממ...מה השעה?"
"ישנת שעתיים...יאלה, ארוחת ערב"
"מה?כבר?לא ישנתי בכלל.."
"ישנת המון" הוא אמר
"ומה אתה עשית?" שאלתי
"הסתובבתי קצת" הוא אמר
"הצלחת?לא התנפלו עליך מעריצות?" הופתעתי
"הצלחתי להתחמק" הוא אמר "יאלה.." הוא התחיל לדגדג אותי
"לא, לא, טוב בסדר" קמתי בחוסר רצון.
התלבשתי ותוך חצי שעה היינו בחדר האוכל.
"בתיאבון לכם.." אמרתי לפייר ועדי כשעברנו לידם.
ישבנו אחרי שלקחנו אוכל וכשסיימנו עלינו לחדר
"אתה עייף?" שאלתי אותו בחדר
"לא.." הוא אמר
"זו הפעם העשירית שאתה מפהק...אתה בטוח שאתה לא עייף?"
"אני מת מעייפות" הוא חיבק אותי
"אז למה לא ישנת גם צהריים?" שאלתי אותו
"לא הרגשתי כל כך עייף.." הוא אמר
"אז לך לישון עכשיו"
"אני לא רוצה להשאיר אותך לבד" הוא אמר
"אתה לא צריך לדאוג, לך לישון"
הוא פיהק שוב, מה שגרם לי לצחוק
"לילה טוב" הוא אמר לי "מחר צריך לקום ב8"
"אני יעיר אותך" אמרתי
הוא נישק אותי והלך לישון..
יצאתי מהחדר...אחרי שישנתי צהריים אני לא יירדם מוקדם כל כך
"הי!" עמדתי בדלת חדרו של צ'אק
"שיר..הי" הוא אמר
"ישנת צהריים?" שאלתי אותו
"כן" הוא אמר
"אכלת ארוחת ערב כבר?" שאלתי
"כן...למה?" הוא שאל
"אז יוצאים להעביר את הזמן!" משכתי אותו מהחדר
"שיהיה, אין לי משהו יותר טוב"
"נמצא איזה קניון שיהיה פתוח בשעה הזו" אמרתי
"בכיף" הוא אמר
שאלנו כמה מקומיים שהסבירו איך להגיע לקניון
"זה הקניון היחיד בעיר?" שאלנו מישהו
"כן.." האיש אמר והלך
"ואי...הוא ממש פיצי" צ'אק אמר
"כן..איך הם מסתדרים איתו??מוזר..טוב, יאלה ניכנס"
הסתובבנו וקנינו המון, המון, ממתקים...החלטנו לעשות לחבר'ה הפתעה.
הגעתי לחדר בשעה 1 והלכתי לישון לצד סבסטיאן.
"תתעוררי..." סבסטיאן נישק אותי על הלחי
"מה...אבל.."
"8 ורבע..."
"אבל...כיוונתי שעון, איך לא התעוררתי" התמתחתי
"לא יודע.." הוא תפס אותי במותניים והצמיד אותו אליו
"טוב כדי שנתארגן..אנחנו נאחר לטיסה"
"בסדר" הוא נישק אותי קלות על השפתיים.
הגענו באיחור של כמה דקות
ההסעה יצאה ברגע שהגענו ותוך חצי שעה נכנסנו לשדה התעופה.
*
המטוס המריא
"יאלה צ'אק!" אמרתי לו
"אוקי...טוב..חבר'ה!!!אני מבקש את תשומת לבכם חברים וחברות"
"הבענו לכם הפתעה" הוספתי
"ממתקים!" הוא אמר והוציא שקית ענקית..במהרה חוסל כל מה שקנינו.
"אני מפוצצת" אמרתי
"אני בקושי יכול לנשום" דיויד אמר
"נשכתי את הלשון" ג'ף אמר
"אם נאלץ להפסיד הופעות כדי לטפל בשיניים שלי אני מאשים אתכם!" פייר אמר
"שמחים שנהניתם" אני וצ'אק אמרנו יחד
***
חזרנו הביתה אחרי מסע הופעות מפרך
"בואי אליי" סבסטיאן אמר
"אני מתה להגיע הביתה" אמרתי
"נו אל תהיי רעה...בבקשה" הוא עשה פרצוף עצוב
"אוף...בסדר"
"גם ככה החנית אצלי...אז תישארי כבר"
"לכמה זמן?" שאלתי
"כמה שתרצי...מצידי אל עזבי"
"בערב אני אלך" אמרתי
"בסדר"
נסענו אליו
עלינו לחדר שלו
"אני לא מבינה איך אתה לא מתמוטט מכל כך הרבה הופעות"
"בזכותך" הוא חייך ונצמד אליי
"וואלה?" שאלתי
"בטח...בזכותך אני מופיע...את יודעת, לפני שחזרנו, תמיד קיוויתי שתראי אותי בהופעות...ותתחרטי שעזבת, אבל עכשיו אני יודע שאת כבר שלי...אני רק לא יודע לכמה זמן” הוא אמר
"לתמיד..." אמרתי
"לתמיד?" הוא שאל
"תמיד, תמיד" נישקתי אותו ארוכות
זרקתי את התיק שלי על הריצפה .
נשכבנו מתנשקים על המיטה שלו
הורדתי את הגופייה שלו והעברתי יד על הבטן שלו, איך התגעגעתי לזה. כל כך התגעגעתי לגוף שלו
.
.
.
שכבנו במיטה שלו צמודים ומתכסים
הוא נישק אותי
"אז אני מבין שאת נשארת לישון אצלי"
"מה השעה?" שאלתי
"11.." הוא אמר
"בלילה??" שאלתי
"כן...למה?"
"הזמן עבר לי מהר" אמרתי
"הזמן עובר מהר כשנהנים" הוא אמר ונישק אותי שוב
"נהנינו?" שאלתי
"את לא?" הוא שאל
"מאוד...התגעגעתי אליך"
"גם אני"
"בקשר, ל...לשאלה שלך, איפה מיילי...
הרדימו אותה"
פרק 17 - עונה שנייה
"מה??" הייתי המומה
"כן.." הוא אמר
"למה?" שאלתי
"אני ממש עייף עכשיו, אני מת לישון" הוא אמר
"אין בעיה, אתה לא חייב לספר בכל מקרה. לילה טוב" נישקתי אותו והלכנו לישון מחובקים
התעוררתי למחרת וראיתי שסבסטיאן בדיוק לובש חולצה, פספסתי את הקטע שהוא בלי חולצה, באסה!
"בוקר טוב.." אמרתי לו
הוא נעמד במקום וכאילו התמקד בנקודה לא ברורה בקיר
"זה היה חודשיים אחרי שעזבת...האחים שלי לקחו אותה. הם אמרו שאני לא מטפל בה כבר, שאני ירדתי מהפסים בגלל שעזבת, שאני בדיכאון ולא מתייחס לסביבה שלי. בקיצור, הם טענו שבגלל שהייתי עסוק בעצמי לא נתתי למיילי יחס, ושבגלל זה היא נהייתה גם בדיכאון, שהיא בקושי אוכלת ואין לה חשק לצאת לטיולים. מה שקרה זה שהם לקחו אותה, אני לא עשיתי כלום, ישבתי בספה המזורגגת וראיתי אותם לוקחים אותה...אחרי שבועיים שאלתי אותם איך היא מתאקלמת בבית החדש...הם שאלו אותי איזה בית, אז אמרתי בבית של ההורים, לשם חשבתי שהם לקחו אותה. ואז הם אמרו לי שהם לקחו אותה למכלאה, ושהרדימו אותה כי לא היה למי להביא אותה, אף אחד לא רצה אותה...וזה למה? כי היא הייתה בדיכאון ונראתה זוועה.מה שיוצא זה שהרגו אותה בגללי..." הוא אמר
"אני לא מאמינה...אבל זה בכלל לא אשמתך.." אמרתי.
"זו כן...אבל, עם הזמן למדתי להכיר בזה...ידעתי שזו אשמתי וחייתי עם זה. כמו שחשבתי שעשיתי משהו ובגלל זה עזבת, אבל כשחזרת, חזרו לי תקוות שאולי נהיה יחד שוב...וזה קרה" הוא חייך
"זו לא אשמתך שעזבתי...וזו לא אשמתך שהרדימו אותה" אמרתי
"אם הייתי מביא לה יותר יחס..."
"וזה לא משנה...אני בטוחה שאם היינו נותנים לה המון יחס זה לא היה משנה...זו לא אשמתך" אמרתי ומשכתי אותו למיטה
"שיר, זו כן אשמתי. אני יודע שכן. כולם אמרו לי את זה" הוא אמר
"מי זה כולם?" שאלתי
"האחים שלי וההורים שלי"
"אני מכבדת את ההורים שלך, אבל עם כל הכבוד הם בכלל לא ראו את מיילי אף פעם ולא הכירו אותה."
"שיר...זה לא משנה...שנתיים אני חיי עם האשמה הזו. והעדפתי לא לחזור לזה בגלל זה לא סיפרתי לך...אבל זהו, סיפרתי ואני מרגיש יותר טוב, עכשיו יאלה את באה?" הוא שאל
"לאן??" שאלתי
"יש לנו ראיון...שכחת?אמרת שתבואי" הוא אמר
"וואלה..אבל מה אני ילבש??" שאלתי
"יש לך פה את המזוודה עם הבגדים.." הוא אמר
"וואלה..נכון"
התלבשתי ואז הלכנו לצ'אק משם לג'ף ואז עם כולם לראיון, שישודר בערוץ... כלשהו בטלוויזיה.
"בהצלחה" אמרנו להם אני ועדי כשהם עלו לבמה.
ישבנו בקהל
שמענו אותם עונים על שאלות לגבי הלהקה
ואז הגיע החלק...שכל מעריצה שלהם שמחה שהגיע
"ו...עכשיו נעבור למשהו אחר..לא לגבי הלהקה, על החיים האישיים שלכם" המראיינת אמרה "אני, ועוד המון מעריצות, רוצות לוודא סוף סוף עם השמועות נכונות...אז..נתחיל בך פייר" היא אמרה
"לגבי מה השמועות?" הוא שאל
"יש לך חברה?" המראיינת שאלה
"כן" הוא חייך "והיא יושבת בקהל...קוראים לה עדי, והיא לא רק החברה שלי" הוא אמר
"אז מה היא?" המראיינת שאלה
"הטבעת לא מסבירה?" הוא הראה את טבעת הנישואים שלהם
-
"אני לא מאמינה שהוא ענד אותה!" עדי אמרה לי מאושרת
"מה??" הייתי מבולבלת
"כן...הוא תמיד אומר שהיא לא נוחה ושהוא לא אוהב טבעות"
"לכבוד הראיון הוא ענד אותה...להשוויץ בך" אמרתי לה
-
"אז אתה נשוי??" המראיינת הופתעה
"כן..." הוא אמר
"ודיויד?יש לך חברה?" היא שאלה
"לא.." הוא ענה
"ולמה זה?" היא שאלה אותו
"אין לי זמן ממש..." הוא אמר
"בגלל כל ההופעות והלוח זמנים המטורף שלכם כיום?" היא שאלה
"בערך...כן" הוא אמר
"וצ'אק?" היא שאלה
"לא...גם לי אין" הוא אמר
"מאותה סיבה של דיויד?" היא שאלה
"כן..אפשר לומר" הוא ענה
"וסבסטיאן..מה איתך?" היא שאלה
"מה איתי?" הוא שאל
"יש לך חברה?" היא שאלה
"כן..שיר" הוא חייך "היא גם..יושבת בקהל...עם החברה של פייר" הוא אמר
"ובואו נעבור ונסתכל על החברות שלהם..שיר ועדי, אם אתן בקהל..אנחנו ממש מסוקרנים...תעמדו בבקשה כדי שכולם יראו אתכן"
-
אני ועדי התלבטנו מספר שניות ואז קמנו
"בואו בבקשה, בואו לכאן...תהיו עם החברים שלכם" היא אמרה וסימנה לנו לעלות...עלינו.
אני ישבתי ליד סבסטיאן ועדי ליד פייר
"ג'ף אולי גם לך יש חברה בקהל?שלא תישאר לבד" המראיינת אמרה
"לא..אין לי" הוא אמר
"אוקי..אז נעבור לחיי האהבה של הבחורים...פייר, כמה זמן אתה ועדי כבר נשואים?" היא שאלה
"במרץ הקרוב נהיה 6 שנים" הוא אמר והחזיק ביד שלה
"ואו..6 שנים...כל הכבוד" היא אמרה
"תודה" הם צחקו
"ואתם?כמה זמן אתם יחד?" היא שאלה אותנו...לא ידענו ממש מה לענות, הסתכלנו אחד על השני לכמה שניות
"האמת היא שיש לי מישהי" דיויד אמר
"באמת??" היא ישר עברה אליו
"כן..היא לא בקהל..היא לא יכלה להגיע...אבל כן...יש לי"
"אוקי...נגמר לנו כמעט הזמן אז אנחנו נאלץ להפסיק...כאן היה הראיון עם הלהקה Simple Plan ערב טוב"
כאן השידור הסתיים
"תודה דיויד" אמרתי לו
"לא ידעתי מה לענות" סבסטיאן אמר
"גם אני לא.." אמרתי
"יאלה לאן עכשיו?" פייר שאל
"אני חייבת כבר להגיע הביתה" אמרתי
"אנחנו פורשים אליי...אני ידבר איתכם מאוחר יותר" סבסטיאן אמר ויצאנו מהאולפן
שם חיכו המון מעריצות צווחניות
התחמקנו ונסענו משם
"מטורפות" אמרתי
"מעריצות..." הוא אמר
"מעניין למה אף פעם לא רואים את המעריצים ככה" צחקתי
"את לא באמת מצפה שאני יענה?" הוא צחק
"מה פתאום" אמרתי
"רגע..." אמרתי לפני שהוא פנה לכיוון הבית שלו
"מה?" הוא שאל
"יש לי רעיון!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
