פרק 24
"על מה?" אמא שלי שאלה
"אני...טוב, אתם יודעים שאני וסבסטיאן חזרנו" אמרתי
"כן.." הם ענו יחד
"ו..חשבתי...הוא..הוא הציע ש...אני.." לא ידעתי איך להתחיל
"כן" אמא שלי ישר אמרה
"מה?" אבא שלי היה מבולבל
"הרי ידעת שזה יגיע" הם החלו לפתח ביניהם שיחה
"אבל אני לא חושב שהם צריכים שוב לגור יחד" הוא אמר
"למה?הם מספיק מבוגרים והם גרו יחד בעבר" היא הגנה עליי
"כן וראית איך זה נגמר" אבא שלי אמר, תודה על התזכורת.
"כי קרה מה שקרה בצבא...אנחנו לא יכולים לכפות עליה כלום, שיר, את יכולה לעבור" הם סיכמו לבסוף
"אני אפילו לא זוכרת ששאלתי אתכם משהו" אמרתי
"את הילדה שלנו כבר כמעט 25 שנים" הם אמרו
"אני יודעת" אמרתי "טוב..בכל מקרה..אני עוד שעתיים יוצאת" אמרתי
נכנסתי להתקלח, ראיתי קצת טלוויזיה והתארגנתי
הגעתי לפייר בשעה 9
"היי" חיבקתי אותו ואת עדי
"מה קורה?" עדי שאלה
"אחלה" חייכתי "אם לא אכפת לך אני צריכה לדבר איתה" אמרתי לפייר
"אם תחזירי אותה אז בסדר" הוא אמר
"אני אשתדל"
יצאנו מדלת הבית ונתקלנו בדיוק בדיויד
"יופי!גם אתה תבוא!" משכתי את שניהם למחסן
"טוב..אני בטוחה שאתם יודעים שיש לפייר יום הולדת עוד שבוע" אמרתי
"נכון..ואני בטוח שלאף אחת מכן אין רעיון!" דיויד אמר
"נכון!" אמרנו אני ועדי יחד
"תגידי...הוא בסוף קנה את האייפוד שהוא כל כך רצה?" דיויד שאל את עדי
"לא...הוא אמר שזה יקר מדיי בשביל מכשיר שמיעה" היא אמרה
"אז יש לנו מה לקנות..אני יודיע לשאר, שיר תדברי עם סבסטיאן" הוא אמר
"אוקי" אמרנו אני ועדי יחד.
אחרי רבע שעה סבסטיאן הגיע עם פטריק.
"היי" נישקתי אותו
"היי" הוא חיבק אותי
"אני צריכה לדבר איתך" אמרתי לו
"על מה?" הוא שאל
"לא עכשיו" אמרתי
"אז..?" הוא שאל
"שנחזור" אמרתי לו
"אז את באה לישון אצלי היום??" הוא אמר בחיוך ונצמד אליי
"כן" חייכתי
"שיר!" דוני היה מאחורי
"היי" אמרתי לו
"תגידי מתי את חושבת להתחיל לעבוד אה?" הוא שאל
"וואי!שכחתי מזה לגמרי!" אמרתי
"שמתי לב.." הוא אמר "אז מתי את רוצה להתחיל?" הוא שאל
"עוד יומיים זה בסדר?" שאלתי
"כן..תהיי ב10 במסעדה" הוא אמר
"אוקי" אמרתי
"רוצה לספר לי משהו?" סבסטיאן שאל אותי
"אחי יהיה הבוס שלי מעכשיו" אמרתי
"באמת?!" הוא הופתע
"כן..מישהו העביר לו ניהול מסעדה והוא רוצה שאני יעבוד שם" אמרתי
"את יודעת לבשל בכלל?"
"כן..ואני גם ילמד!" אמרתי
יצאנו למועדון
נזכרתי כמה זמן לא רקדתי וזה העביר בי צמרמורת
"יאלה בואי" סבסטיאן משך אותי
"לא רקדתי קרוב לשנתיים!" אמרתי להגנתי
"אני יזכיר לך" הוא אמר
כמה טובה ההרגשה לרקוד שוב צמוד אליו, להרגיש שהוא שלי.
אחרי שעה חזרנו לשבת..
"עדי יאלה!ביקשתי מהדי ג'יי במיוחד בשבילנו" שמעתי את פייר אומר ולפתע השירים הקופצניים הוחלפו בשיר רגוע
"תרשי לי?" סבסטיאן נעמד מולי והושיט את ידו
"בשמחה" אמרתי והחזקתי בידו.
הוא החזיק במותניי ואני שמתי את ידיי בעורף שלו, נצמדתי אליו כמה שיותר, הרגשתי בחום גופו עובר עליי, הרחתי את הריח הנעים שלו, הרגשתי את כל התחושות הנעימות שמרגישים כשאוהבים מישהו.
"סבסטיאן?" לחשתי לו
"מה?" הוא לחש לי חזרה
"התגעגעתי לרקוד איתך" אמרתי לו
"גם אני..מאוד" הוא אמר
העברתי יד על הלחיים שלו, הרגשתי את האף שלו מרפרף על שלי, השפתיים שלו כבר התערבבו עם שלי, ומה שנשאר היה לעצום עיניים ולהתמכר לתחושה.
כשהשיר נגמר הרגשתי כל כך טוב עם עצמי, ואז הרגשתי דקירה בלב, כאילו משהו מפריע לאושר שלי, ידעתי שזו המריבה שלי עם ארן ומירי.
"מה קרה?" סבסטיאן שאל אותי
"בוא נשב" משכתי אותו חזרה למקום בו ישבנו
"דברי איתי" הוא אמר
"רבתי עם..ארן ומירי" אמרתי
"באמת??רבת?? איתם??" הוא הופתע
"כן.."
סיפרתי לו מה קרה
"אני חושב שאתם צריכים לדבר"
"אני לא רוצה לדבר איתם בכלל" אמרתי
"אבל אתם צריכים לסדר את העניינים ביניכם..אתם החברים הכי טובים כבר שנים, למה שמה שקרה יהרוס את זה?" הוא שאל
"אני ניסיתי לומר לה אותו הדבר" דיויד התיישב לידנו
"אבל היא לא מוכנה לדבר איתם" דיויד הוסיף
"את עושה טעות..החברות שלכם יקרה מדיי" סבסטיאן אמר
"סבס..בוא נלך להזמין משהו לשתות, עד שיבואו אלינו כבר יהיה בוקר"
"יאלה..שיר תחשבי על זה" סבסטיאן אמר והוא ודיויד התרחקו
"למה את לא רוקדת?" צ'אק התיישב לידי עם עדי
"למה אתם לא?" שאלתי אותם
"השארנו את פייר וג'ף לרקוד לבד" הם אמרו וצחקו
אחרי שעתיים כבר הלכנו משם, אני נסעתי לסבסטיאן
"אולי אני ישים קצת מוזיקה ותהיה לנו אווירה?" סבסטיאן שאל ונישק אותי
"מממ..רגע..." עצרתי את הנשיקה
"אמרתי שאנחנו צריכים לדבר"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
