פרק 27- עונה שנייה
פתחתי את השער, עקבתי אחרי שביל של נרות שהובילו לתוך הבית
ופתחתי את הדלת...
שביל הנרות נמשך עד לחדר שלי ושל סבסטיאן, נכנסתי לחדר.
הדלת נסגרה מאחורי בפתאומיות, מה שגרם לי להיבהל.
נקישות על הכתף..הסתובבתי, סבסטיאן.
הוא הוציא את היד שלו מאחורי הגב והחזיק ורד
"בשבילך" הוא אמר
"תודה!" חיבקתי אותו
"ספייק!" סבסטיאן צעק פתאום.
ספייק נכנס בדלת, עם סרט לבן קשור לצוואר שלו, הוא התקדם אליי.
ראיתי משהו נוצץ מהסרט שקשור על צווארו
"זו..זו.." הלב שלי פעם כמו מטורף.
סבסטיאן לקח את הדבר הנוצץ מצווארו של ספייק והביא לי
הוא ירד על ברך אחת
"שיר, תתחתני איתי?" הוא הושיט לי את הטבעת.
מהלם נפלתי על המיטה
לא הצלחתי להוציא את המילה הקטנה הזו מהפה.
הוא התיישב לידי, עדין מחכה לתשובה.
הסתכלנו אחד על השני
דמעות ירדו לי מרוב שמחה
"כן, כן, כן!" חיבקתי אותו חזק
***
"אני לא מאמינה!איפה המונית הזו?!"
"תירגעי שיר היא תגיע!" עדי הרגיע אותי.
היום אני וסבסטיאן מתחתנים!
יש לי תור לכל מקצוע קוסמטיקאי אפשרי.
ועדי מלווה אותי למשך כל היום הזה, ולא מירי, אני והיא עדין לא מדברות.
המונית הגיעה והסיעה אותנו ישר לספא.
"את לחוצה?" היא שאלה אותי
"לא" ניסיתי להישמע אמינה
"אז את סתם לא מפסיקה לסובב את הטבעת על האצבע?"
"יאו עדי!" התחלתי לבכות
"היי אל תלחצי!" היא חיבקה אותי
"אני לא מאמינה שהוא יהיה בעלי!" אמרתי מאושרת
"אני כל כך שמחה בשבילך" היא אמרה
"בחיים לא חשבתי שאני יהיה כל כך מאושרת, בחיים"
"אבל תראי אותך עכשיו, מצאת את אהבת חייך"
"ואנחנו מתחתנים!" אמרתי מאושרת וצחקנו.
אחרי יום מפרך.
הגענו לאולם החתונות.
אין לי מילים אפילו לתאר כמה שהוא היה מהמם.
סידורי הפרחים היו מדהימים, השולחנות נראו כל כך מושקעים, החופה...החופה כל כך...כל כך מושלמת.
היום הזה הגיע.
"נו קדימה!" עדי זירזה אותי "יהיה לך מספיק זמן באולם הזה לכל הערב!עכשיו צריך להיכנס לחדר!"
"אוקי אוקי" אמרתי
נכנסנו לחדר שם נמצאת הכלה עד לטקס.
"הכל מוכן!" עדי אמרה
"והכל מסודר טוב?אין משהו אחד שלא במקום??" שאלתי
"לא, בדקתי הכל מאל"ף עד ת"ף !"
"תודה" אמרתי לה
"בקשה" היא חיבקה אותי "היי היי היי לא לבכות!" היא ישר מיהרה לומר כדי להרגיע אותי
"אני לחוצה!" אמרתי
"האיפור ימרח לך! אל תבכי!" היא אמרה וצחקנו.
פתאום נשמעו דפיקות אגרסיביות בדלת. עדי פתחה את הדלת ואחי, פייר, דיויד, ג'ף, וצ'אק נכנסו
"אחותי הקטנה מתחתנת!!" אחי חיבק אותי
"אה היא גם האחות שלך?!" פייר שאל וחיבק אותי "מזל טוב" הוא לחש לי
"אני לא מאמין שאתם מתחתנים סוף סוף!" דיויד חיבק אותי
"לא נשאר לי מה לומר אז פשוט מזל טוב!" צ'אק אמר וחיבק אותי
"תודה" אמרתי להם
"רק אושר" ג'ף אמר וחיבק אותי
"תודה..לכולכם" אמרתי.
נשמעו עוד דפיקות בדלת, הפעם חלשות.
מירי נכנסה
כולם עזבו את החדר ורק אני והיא נשארנו
"התגעגעתי אליך" אמרתי לה
"גם אני" היא התקדמה וחיבקה אותי חזק
"אני לא מאמינה שאת מתחתנת" היא אמרה
"גם אני לא.." אמרתי
"אני מקווה שהכל נשאר מאחור" היא אמרה
"לגמרי, אין לך מושג כמה שרציתי שתבואי, אבל פחדתי שתסרבי לדבר איתי בכלל" אמרתי
"השתגעת?! שיר את מתחתנת עם הבחור היחיד שחלמת עליו מאז כיתה...יא'! שאני יפספס את זה?!"
"תודה מירי" חיבקתי אותה
"ו..הבאתי איתי מישהו"
ארן נכנס בדלת
"ארן!" רצתי אליו בחיבוק
"שיר..את אשכרה מתחתנת אה?" הוא חיבק אותי
"איזה כיף שאתם פה...לא האמנתי שאני יראה אתכם" אמרתי
"את זוכרת שמאז בית ספר היסודי אנחנו מדמיינות את עצמנו בחתונה של השנייה?" היא שאלה
"ברור" אמרתי
"שיר..יאלה, זה צריך כל רגע להתחיל" עדי נכנסה בדלת
"אני רק מחכה לשמוע אותך אומרת "כן"...נתראה שם" מירי אמרה לי
אני ועדי נשארנו בחדר
"את מבינה מה יקרה עוד כמה דקות??" שאלתי אותה
"כן..את תהיי אישתו של סבסטיאן" היא אמרה
"זה לא חלום שלי נכון?"
"אני חושבת שזה חלום שלו" היא אמרה
"את חושבת שזה יצליח?" שאלתי
"ברור שכן!"
הגיע הרגע...יצאתי מהחדר בליווי אבא שלי.
הלכתי לאורך השטיח, מסתכלת על כל האורחים שבאו לחגוג איתי את היום הזה.
ואז הישרתי מבט את החופה, שם סבסטיאן נמצא כבר.
לא האמנתי שאני עומדת להתחתן איתו
אני מתחתנת עם סבסטיאן!!!
אוקי..לנשום.
עליתי את שלוש המדרגות שמובילות לחופה.
ועכשיו?אין אף אחד...
אין אולם, אין אורחים, אין אף אחד.
רק הרב אני וסבסטיאן.
וכמה שהוא יפה בחליפה הזו,
עם העניבה.
והעיניים שלו כל כך יפות.
ולפני ששמתי לב
"שיר אורן...האם תסכימי לקחת את סבסטיאן לפביור לבעלך?"
"כן"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
