די התגעגעתי הביתה.
אני חושבת שזה קורה תמיד באותה תקופה, קצת אחרי החגים, כי מתחיל להיות ממש קר כאן.
וזה כשעבר מספיק זמן ואני עייפה
וכמעט עשרה חודשים לא הייתי בבית
משהו כזה
ואני עייפה
ואני רוצה לשכב על הספה בשבת בבוקר
ושירד קצת גשם בחוץ
ואבא ידליק את הרדיו על איזו תחנה של זקנים שמדברים על אלוהים יודע מה
ויש ריח של טוסט
אז אתמול בלילה התחלתי לספר לבחור
מה בטח היינו אוכלים לארוחת ערב
מרק, פירה, סלט עם ירקות שיש להם טעם של ירקות.
ואני לא יודעת אם זה ממש חשוב אבל לפעמים נראה לי שכן.
וזה משונה כי יש חלקים מהחיים שלי שזה כאילו הוא בכלל לא קיים בהם
ויש חלקים מהחיים שלי שכאילו לא קיימים כשאני כאן
ואני קצת שונאת את זה
כי בכל מקום אני קצת לא קיימת
ומה אם הוא לא ישתלב
כי הוא לא מדבר עברית בכלל
ומה אם אני לא אשתלב
ובכלל
רוב הדברים האלה לא קיימים ממש יותר
כי אמא ואבא עשו שיפוץ ועכשיו יהיו ספות חדשות שאני בכלל לא מכירה
ופחות אור, כנראה
ולכולם יש דירות וחיים ודברים לעשות
אז אין ממש זמן
וזה אף פעם לא בדיוק אותו דבר יותר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
