פול גז בניוטרל. |
| 7/2007
טוב, אז מחר מחנה.
בעוד כמה שעות אני אקום [בהנחה שאני ארדם בכלל], ואלך לי אל מחנה הקיץ האלטרנטיבי לנוער 2007.
אכן, אקסטזה.
בכל מקרה, מחכה לי שבוע של השתנה בבור [זה הדבר הכי גרוע], מקלחת בעזרת דלי וכוס, אוכל טבעוני והמון המון דיבורים [במקרה שלי זה בטח יהיה בעיקר הקשבה, אבל אולי אנסה להתערב פה ושם].
עדיין יש לי כמה הסתייגויות, גם חוץ מעניין השירותים.
הייתי גם שנה שעברה, וגם השנה אני הולכת עם אח שלי.
יש בזה בעיה מסויימת.
אח שלי גם גדול יותר ממני, גם מדבר יותר, גם היה במחנה הראשון וגם פעיל בפרופיל חדש, מה שאומר שהוא מכיר אנשים משם, והם מכירים אותו, ולכן אני זוכה בתואר המפוקפק "אחות של".
זה לא מהנה.
ועם כמה שאני ביישנית באופן כללי, אני עוד יותר ביישנית ליד בני משפחה, וגם בכלל קשה לי עם אנשים זרים. לא יודעת איך לפנות אליהם, לא יודעת מה לעשות איתם ולא מוצאת את הוראות השימוש.
ולעיתים אני פשוט מרגישה שאין לי מה לתרום.
פה, בקרב חבריי ובני גילי, אני מוכרת בתור שמאלנית שיש לה המון מה להגיד ונורא יודעת על מה היא מדברת. זה סוג של ייחוד כזה.
ושם.. וול, כולם כאלה. וזה מאוד לא פשוט.
זה עולם אחר. ויש בזה גם המון יתרונות. והאמת שזה פשוט טוב לפעמים, מרתק ביותר ואני מקווה שהשירותים יהיו נוחים יותר.
והיי, אם לא, זה שווה את זה רק בשביל המקלחת כשחוזרים הבייתה והשינה המתוקה.
תשמרו על עצמכם, אחזור ביום שישי עם הרבה חוויות [אני מקווה].
| |
| כינוי:
cookie dough.
בת: 20
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
