פול גז בניוטרל. |
| 8/2007
השירים הכי יפים בעברית.
ובכן.
האמת ש"עטור מצחך" ישר קפץ לי לראש, אבל אז ראיתי שזה כתוב בתוך הנושא החם, והחלטתי לא להיות מושפעת P:
[וגם בעצם הרווחתי הזדמנות להזכיר ארבעה שירים]
אז זה קשה לי.
אני חושבת שאני אתחיל עם השיר שיכול להיות שהוא האהוב עלי בכל הזמנים, ופשוט מרעיד אותי לחלוטין.
גיטרה וכינור-שלום חנוך
בדירה קטנה, חשוכה מעט
לא רחוק מכאן, בסימטה בצד
גר בחור אחד עם אישה אחת
חיים מכל הבא ליד
נישאים הם סחור וסחור
הוא גיטרה, היא כינור.
מחליפים מיתר כשהחורף בא
היא תולה מבט, הוא שוקע בה
ואחר כך יד, נגיעה קלה
נשיקה באויר הוא שולח לה
מסתלסלת סחור וסחור
כמו גיטרה וכינור
הוא על זמן והיא על אור.
בלילות שישי, במוצאי שבת
אוהבים הרבה, מדברים מעט
מנגנים דואט ובבת אחת,
הצלילים עולים והלב נרעד
נישאים הם סחור וסחור
הוא גיטרה היא כינור.
כשהקיץ בא הם פורשים כנף
בעקבות חלום שחלמו בסתיו
והם לא אמרו אם הם יחזרו
מהרי נפאל, מערבות פרו
נודדים שם סחור וסחור
הוא על זמן והיא על אור
עם גיטרה וכינור.
בדירה קטנה, חשוכה מעט
לא רחוק מכאן בסימטה בצד
גר בחור אחד עם אישה אחת..
שלום חנוך הוא פשוט.. לא יכולה להסביר כמה אני אוהבת אותו. ואת השיר הזה במיוחד.
ועכשיו צריך ייצוג הולם לרונה קינן. אומנם זה לא משהו קלאסי ומלא היסטוריה, אבל היא מעולה ועובדה שקשה לי לבחור.
אז אני אלך על הדבר הכי קלאסי, אומנם צפוי אבל בצדק.
מבול-רונה קינן
אם נשרוד את המבול הפעם,
כל חיוך יהיה שונה, נגוע.
אם אחזור על זה עוד ועוד ועוד
תשארי עשרים שנה או עד סוף היום.
למדנו לחכות ולוותר ואיך להיזהר, מכל מילה
והכל יקפא פתאום
אם יהיה לנו רגע לעצור בפינת רחוב
לחבק ולעזוב
כאילו שאפשר בכלל לדעת להרפות
לאהוב פחות.
בחיוך פרוע עוד אבוא לגבות חובות
לשבור חומות ולהאיר אותך
למרות שאין דבר שלם יותר מהכאב שמתנגן
בשיר אחר
והכל יקפא..
אז עד כאן זה היה ברור.
שני אלה היו חייבים להיות כאן, עכשיו מגיעה הבעיה האמיתית.
אפילו עברתי על הבלוג מתחילתו כדי לראות איזה שירים שמתי פה. הרוב באנגלית, ומה שלא.. לא יודעת, עברי לידר לא נראה לי מתאים לרשימה שכזו, עם כל ההערכה.
וגם התרגומים המעולים לעברית של שירי הג'אז ב"ריקוד ירח" של גידי גוב לא יכולים להכנס פה, עם כל אהבתי אליהם.
"וידוי" עם המילים של אלכסנדר פן, הלחן של סשה ארגוב והביצוע של יהודית רביץ כמעט זכה בתואר הנכסף, אבל זה לא מרגיש נכון.
אז אני אחזור לשלום חנוך, אהובי היקר, עם שיר שלא ממש נחשב אחד מהגדולים [נראה לי לפחות], ובאופן כללי הוא די קטן ופשוט כזה, אבל משהו בו.. עושה לי את זה. והלחן שלו כלכך טוב וכל מילה שם.. אני מרגישה בעור שלי.
לעולם לא אעזוב אותך עוד-שלום חנוך
הלכתי בבוקר לשוק הסמרטוטים
קניתי לך בגד מעוטר בסרטים
שרשרת מכסף על רגלך לענוד -
לעולם לא אעזוב אותך עוד.
החיים, לדבריך, עשו אותי קשה
בתוך זרועותיך מצאתי מחסה
פתחת לי ת'דלת ביקשת שאפסיק לנדוד
ולעולם לא אעזוב אותך, עוד.
כמו אש מתחברת לאש
כמו מים מתמסרים למים
כמו מי שמת למגע
ולפתע פוגש עיניים
לגמת מהיין והיית כל כך יפה
הרגשתי אבוד מול כתפך החשופה
רכנתי אליך ולחשתי לך סוד
לעולם לא אעזוב אותך, עוד
רצה הגורל שנפגש!
-
התחשק לי דווקא לכתוב פוסט אחר, אבל ראיתי את הנושא החם ולא הצלחתי לעצור את עצמי.
אז בפעם אחרת.
יום טוב שיהיה לכן.
| |
| כינוי:
cookie dough.
בת: 20
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
