איך לתאר את ההרגשה שלי עכשיו במילה אחת?
פחד
ובשתי מילים
פחד מוות,
אין אני פשוט מפחדת מהעתיד הקרוב שהולך לקרות,
מהאי ידיעה הזאת שבקרוב מאוד תתגשם,
עברתי את זה פעם אחת כבר, ועכשיו כל הדברים שקורים סביבי מחזירים אותי לתקופה ההיא,
בכתה ו' כשאמא לא נחה לשניה וכל הזמן רק ארזה ארגזים על ארגזים,
ואבא רק התרוצץ לו כל הזמן בשיפוץ של הבית בשביל שיהיה לאנשים האחרים בית מסודר ונקי מסדקים,
ואותי.. אותה ילדה לחוצה שלא יודעת עוד מה הולך לקרות,
ואולי אני סתם מנפחת את הכל ועושה סתם דרמות, זה בכל זאת כולה מעבר דירה מזורגג,
וזה כולה להכיר עוד אנשים חדשים, מקום חדש, בית חדש, וסביבה שונה לגמרי.
קשה לי עם מעברים, אני לא בנאדם של שינויים,
אני בנאדם שמתקבע לאיפה שהוא נמצא, בנאדם שקשה לו אפילו עם השינוי הכי קטן שיש,
אז עד שהתרגלתי לקח לי הרבה מאוד זמן.
אני פשוט פוחדת לנסות להסתגל שוב ואני פוחדת שייקח לי אפילו יותר זמן,
אז כן, כולם אומרים שבסוף הכל מסתדר..
אבל הסוף עוד לא כאן, אז אני מניחה שעדיין מותר לי לחשוש.

