ממזמן לא הרגשתי כ''כ מזועזעת..
רבתי עם חברה שלי, (שהייתה חברה די טובה)
והריב הזה פשוט היה הדבר הכי ילדותי וגועל נפש שקרה לי זה הרבה מאוד זמן.
אני לא יכולה לתאר אפילו את ההרגשה שהייתה לי שקראתי את כל המילים והמשפטים שהיא רשמה לי,
היא ירדה לרמה כזאת נמוכה שפשוט לא האמנתי עליה,
בחיים שלי לא חשבתי שזה יגיע למצב כזה אצלנו, וכן היו לנו תמיד ריבים מהסוג הזה,
אבל אף פעם זה לא היה כזה חמור.
אני יודעת שהיא כעסה עלי מסיבה מוצדקת, אבל אני באתי וניסיתי להסביר לה והתנצלתי הכי טוב שאני יכולה,
והיא לקחה את זה כ''כ קשה.
(אין אפילו טעם להגיד מה היה השקר, כי זה ישמע כ''כ ילדותי וטיפשי, ככה שאני חוסכת את זה מכם.)
היא פשוט התחילה לפתוח עלי את הפה הכי גדול בעולם,
היא התחילה לקלל אותי כמו שלא חלמתי שאפילו האויבים הכי גדולים שלי יקללו אותי ככה,
מי שהיה רואה מהצד את הצורה שהיא התייחסה אלי לא היה מאמין בכלל שהיינו פעם חברות,
אני גם לא מאמינה שהייתי חברה של הילדה הזאת.
אולי זה קצת ישמע דבילי מה שאני עכשיו ארשום, אבל אני מתכוונת לזה בשיא הרצינות ,
אני לא מתכוונת לדבר עם הילדה הדוחה הזאת בחיייים שלי,
אני לא מתכוונת להשלים איתה,
ליצור איתה קשר באיזו שהיא דרך,
אני פשוט מוחקת אותה מהחיים שלי,
מזל שעברתי דירה ככה זה הרבה יותר פשוט.
באמת שלא תיארתי לעצמי את המצב הזה קורה, ועוד הכי גרוע, שהיא נהנית לראות אותי סובלת.
עם חברים כאלה מי צריך אויבים ?
מזמן לא היה לי פוסט כזה, וגם לא חשבתי שיהיה,
פוסט על ריב עם חברה, ועוד מסיבה כ''כ טיפשית?!
ועזבו את הסיבה, תראו את התוצאות של זה,
ברצינות, הילדה פשוט ירדה מהפסים,
היא אשכרה גרמה לי לחשוב פעמיים על כל עניין החברות הזה,
והיא גררה לזה גם עוד חברה שלי, שעכשיו בכלל יעשה לי עוד יותר חיים קשים.
אני כבר לא יודעת אם להאמין בחברים יותר, פשוט זוועה 
*אני מקווה שבקרוב הפוסט הזה ישתנה לפוסט יותר חיובי וומשמח, פשוט הייתי חייבת להוציא את מה שהיה לי להגיד*