לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

גן העדן של ילדות


מחשבות על גבי מחשבות על גבי מחשבות...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


2/2006

גיחי בדיחי


מאז ומתמיד הנחתי שההבדל הדק ביני לבין כל סטנדאפיסט שממלא אולמות ודופק קופות הוא היכולת להצחיק אינספור אנשים. בתור מישהי לא מצחיקה, חשבתי שזה נורא מסובך, שצריך להיות שנון, משעשע, מתחכם, מפתיע, להביא אותה בסלפסטיק משובח או ביציאה מוצלחת במיוחד. היום התחוור לי שמספיק להגיד "זבל" ו"בן זונה" בכל וריאצייה אפשרית במשך חמש דקות רצופות בשביל להרים להנחתה קורעת מצחוק קולני של טוניסאית אוריינטלית ושאר יושבי האולם.  מי היה מאמין שיום יבוא וסינמטק חיפה, אותו סינמטק שמתיימר להיות היכל התהילה של האיכותיים, יארח בין כותליו תת תרבות מהסוג הנמוך ביותר. בשלישיית פרוזאק עסקינן, גבירותיי ורבותיי. היה קשה להחליט מה יותר מעיב עליי, שהחבר'ה האלה ממש לא מצחיקים או שאנשים צוחקים מהבדיחות המשמימות והפלקטיות שלהם. במחשבה שלישית, אני יודעת מה העיב מכול, ששילמתי בשביל לסבול במשך שעה וחצי.

הגורילה שישבה לידי, איזה בת דודה של קינג קונג שנמלטה מהסט, צחקה בפראות בשילוב נחירות בלתי נשלטות, תוך הרעפת יריקות והערות לעבר בעלה המנומנם "וואי, וואי, הוא קרא לו אדיוט!" או "חחת, חחת, הגוץ' עשה סמוחטה! יה ווילי, אני משתינה עוד שנייה".

נראה לי שכבר מיצינו מזמן בדיחות על ערסים. אפילו אורנה בנאי מיצתה את לימור השעירה ועברה לשחק דמויות אשכנזיות וחלקלקות. אז למה שלישיית פרוזאק מתעקשת להישאר כתה? בדגש על כיתה ג'...

ואוף, למה אף אחד לא הזהיר אותי מראש שהם כל כך לא מצחיקים?

ולמה לעזאזל אנשים צוחקים מלשמוע סתם קללות או שמות של איברי מין בלי הקשר הומוריסטי לשום דבר?

סביר להניח שאם מישהו במשרד ידבר ככה כל היום, זה לא ינעם להם במיוחד. בכלל, מדובר באנשים שסיימו בית ספר וצבא והחליפו כבר כמה קידומות, ומתמיה שהומור כל כך זול, אם לקרוא לו בכלל הומור, גורם להם להישפך כמו דלי ספונג'ה מטונפת על המושבים באולם.

אני אוהבת לצחוק, זה הדבר הכי משחרר בעולם, ואם לא הייתי אוהבת, נראה שמלכתחילה לא הייתי משלמת בשביל זה, אבל בשביל לשמוע איך מזיינים בחורות רוסיות ואת האימהות שלהן לפרטי פרטים ובשלל תיאורים חינניים, אני פשוט יכולה לצותת לשיחת חולין של כמה בנים מכתה ז'3 בטירת הכרמל. לא צריך להתלבש יפה בשביל זה ובטח שלא להזמין מקומות. 

 

נראה שאם אני לא אמצא עבודה באזרחות, אני אכתוב תסריט שמורכב מחמש המילים הראשונות שיעלו בראשי בתוספת שפת גוף מאולתרת, ואתחיל להריץ את החלטורה על הבמות ברחבי הארץ. בטוח יהיו מספיק אדיוטים שיחשבו שאני מצחיקה. מי יודע, אולי כבר יש כמה כאלה.

 

לילה טוב וקורע מצחיק לכם.

 

נ.ב, אל תלכו להופעה של שלישיית פרוזאק. כבר אמרתי?

נכתב על ידי ענבל סינגר , 4/2/2006 01:36  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של כועסת ב-8/2/2006 21:55



כינוי:  ענבל סינגר

בת: 38

ICQ: 23234946 

תמונה




8,139
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לענבל סינגר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ענבל סינגר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)