גן העדן של ילדות

על הבוקר תפסה אותי הבחילה האיומה. כזאת שאף פעם לא הייתה לי. שתיתי מיץ. לא עבר. שתיתי קולה. גם לא עזר. נו שויין, הרהרתי, אסע לעבודה ויעבור בדרך. הגעתי לתדריך חיוורת כמו מורטישה. אחד ממנהלי הצוותים חס עליי ופינה לי את מקומו. כעבור רבע שעה רצתי לקפיטריה להרוות את גרוני במים. הרגשתי שמשהו לא טוב ממשמש ובא מתוכו. אחרי חמש דקות מצאתי את עצמי מקיאה את הנשמה בשירותים. שתי חברות באו לעזרתי וניסו לעודד. "תראי איזה יופי, האסלה כזאת צבעונית עכשיו", צחקקה אחת מהן. גיחכתי. שטפתי פנים ופסעתי בכבדות לכתת הלימוד לשיעור בהסבה טכנית. אחת הבנות התקרבה אליי ושאלה בעדינות, "מאמי, אולי את בהריון?", "אולי אני מה?!", צווחתי לעברה, "נו, בהריון. גם אני נראיתי ככה לפני הילד הראשון, רואים על בחורה כשהיא בהריו...", "לא, לא נראה לי שעשיתי תינוק בזמן האחרון עם מישהו", חרצתי. "אולי היית שיכורה ואת לא זוכרת?", קרצה לי מישהי אחרת. "הממ, יש מצב, זה בכלל היה תחת השפעת מריחואנה אורגנית שאני מגדלת בגינה", מלמלתי בחזרה. ואז, שוב, אחזה בי הבחילה האיומה ורצתי להקיא את מה שנשאר בבטן הקטנה שלי מהחביתה של אתמול בערב. בפעם השלישית גלידה כבר השתחררתי לעשות לביתי. שם חיכתה לי הודעה במסנג'ר, "נו, כבר יודעים אם זה בן או בת?". מצחיק. מאוד. לא, גם לא הריתי ברוח הקודש. עדיין לא התנצרתי. אם כי חשבתי להתאסלם אם יקנה אותי שייח תמורת הרבה נפט.

זה כנראה וירוס, מהסוג שכולנו נדבקים בו בשלב זה או אחר, אחרי שכמעט כל מי שמסביבנו נגוע בו, סובלים יומיים או שלושה בשקט (או במקרה שלי ביללות נוגות, "אבא, אמא, כואבבבב לי, קחו אותי עכשיוווו לחדר מיון בבית חולים רוטשילד"). אבל יפה שאנשים חושבים כל כך חיובי וכבר נותנים לי הצעות לשמות. ככה זה כשאת בחורה, יש לך בחילות - אולי שכחת ליטול גלולות. האמת שאצלנו במוקד יש כל כך הרבה אימהות צעירות או אימהות עתידיות, שכבר אי אפשר לדעת אם זה רק וירוס או חלק מהבייבי בום המערכתי.

היה לי סוף שבוע מהגיהנום. רוב הזמן נמרחתי על הספה בסלון בתנוחה אפרוחית חסרת ישע, צפיתי בסופרנוס ולגמתי תה מרווה ביחד עם אבא. ואיך להגיד את זה, זו לא בדיוק כוס התה החביבה על חוש הטעם שלי. כל הסיטואציה של ההקאה הבלתי נגמרת ביחד עם חוסר היכולת להכניס ביס שלם מתפוח אדמה מבושל לפה גרמה לי להרגיש כמו דוגמנית מורעבת. רק שאני לא דוגמנית. עדיין לא.

היה כל כך מעיק, שהחלטתי לגרד את עצמי מהספה לחצי שעה ולפנק את עצמי עם מסכת סרום משקם שקניתי לפני כמה ימים. לא יודעת מה עבר עליי כשקניתי אותה. כנראה יום של שיער רע בשילוב עם מבצע 1+1 מפתה במיוחד. האמת שהופתעתי. השיער השתקם בין חפיפה והפך לשיח תלתלים מפואר. אם כבר להיראות רע, אז לפחות בשיק מלא ברק.

אז עכשיו אני חולה, שזה דיי נאחס, ואימא-אבא מטפלים בי כמו בגוזל הקטן שלהם, שזה דיי חמוד, אבל גם להם עוד מעט יתחיל להימאס מכל העניין. אולי מהרופא המשפחתי תבוא מחר הישועה. אני כבר מתחילה להיות חולה רק מלהיות חולה יותר מיומיים שלמים, אם אתם מבינים למה אני מתכוונת.

ודיר באלאק אם עוד מישהו אומר לי לעשות בדיקת הריון.