גן העדן של ילדות

וואו, השנה הזאת טסה. אולי היא לא הייתה המכוננת ביותר, אבל עדיין קרו בה כמה דברים מעניינים. כאלה שאם מישהו היה אומר לי לפני שנה שאני הולכת לעשות אותם השנה, הייתי כולאת אותו לשנה במחלקה סגורה:

*את הולכת לעשות ספורט שלוש פעמים בשבוע ואפילו להנות מזה. אז מה אם היית בטטה מוקרמת במשך 21 שנים? אז מה אם הבורקסים של השק"ם בקריה כבר פרשו שק"שים מתחת לפופיק וסביבותיו? אז מה אם כבר אמרת יפה שלום למידה 36? את עוד תראי שאת נכנסת למידה מתחת (כן כן, 34) כמו כוסית מורעבת שלא אכלה מאז שבוע שעבר, רק שאת דווקא תחיי טוב על האגן דאז ובן ג'ריס באורח פלא.

*את תצליחי להרים משקולות של 12 קילו - שזה יותר מרבע ממשקל גופך - בלי להזיע בכלל (בחיי, יש לי כבר שריר קטן בכל כתף!)

*את עשוייה למצוא את עצמך קוראת ספר השקעות לפני השינה, שלא לומר 300 ומשהו עמודים עמוסים במידע על אגרות חוב וקרנות נאמנות, ויש מצב שאפילו תעקבי במתח אחרי המט"ח (מאז שעברתי לבנק לאומי קיבלתי תאבון).

*תתחילי לאכול דגים! אפילו שממש שנאת לאכול פעם והסתבכת עם העצמות שלהם.

*סוף סוף תלמדי איך אוכלים עם צ'ופסטיק בלי להפיל את כל האורז בדרך אל הפה.

*תדברי עם יותר מאלף אנשים בחודש בטלפון ורוב רובם יהיו ממש מעצבנים...

*תקבלי הצעה מפתה מידיד טוב, להתחזות לחברה הצמודה שלו בחתונה של החבר שלו, סתם בשביל לעורר את קנאתם של שאר החברים שלו לעבודה, ותעתרי כמעט ללא היסוס למשמע תפריט הקינוחים. יאמי.

*תקבלי הצעה מפתה עוד יותר מבחורה שמתאמנת אתך בחדר הכושר. במקרה הזה את לא תעתרי וממש בלי שום היסוס.

*ביום בהיר אחד תצאי להפלגה בלב ים בסירה קטנה ומיטלטלת, ותעברי מקלחת רצינית בכל פעם שייקרה גל ענק בדרכך, עד שממש תרצי להקיא על זה שהוציא אותך להפלגה הזאת.

כן רן, I am talking to you...

*תצאי עם מישהו שכתב לעורכת שלך אחרי שהוא קרא בעיתון שמחלקים ברכבת את הטור שכתבת מהמקלט בחיפה בשיאה של איזה מלחמת לבנון שנייה אחת, אבל זה יקרה רק איזה חצי שנה אחרי. פשוט ייקח לך כמה חודשים להתאושש מהבומים והטילים (ומבחינת הפסיכומטרי המזוויעה). מה שעוד יותר מוזר זה שהוא ימצא אותך שוב באתר הכרויות הומה פנויים ופנויות.

*אותו אתר הכרויות, אגב, יפנה אלייך באחד מימות יולי החמים ויציע לך לככב בפרסומת שלו בדף הבית של "תפוז" על תקן רווקה נחשקת. מיני סלב לכמה ימים או מה. מבול הפניות ממיטב הגברים שיכולים להיות אבא שלך לא ייאחר לבוא.

*אפילו שתמיד היית כזאת אשכנזית מהכרמל, תפזזי כאילו שאין לך אללה בשיעור ריקודי בטן ותראי מה זה לכל המרוקאיות!

*תמצאי את עצמך מפגינה מתוך שינה בקיאות מעוררת יראה בכל הכוכביות האפשריות שיש על גבי קו הטלפון - *41 (שיחה חונה), *42 (שיחה אחרונה), *43 (שיחה יוצאת חסוייה זמנית), *70 (חסימת ממתינה לשיחה נוכחית), *72 (הפניית כל השיחות הנכנסות - עקוב אחריי בלשון העם),*73 (הפניית שיחות רק כאשר הקו תפוס), *74 (הפניית שיחות באין מענה, *75 (חסימת שיחות נכנסות).

*הרב של ישיבת שקר כלשהי במרכז הארץ יציע לך במהלך שיחה ערה על שירות עקוב אחריי וכוכבית 42 להשתדך לבן הזקונים שלו. הוא ייקח כל כך קשה את הסירוב שלך, שיפציר בך להעביר אותו למוקד קשרי הלקוחות בכדי להתנתק.

*בשלב מסוים תפסיקי לספור את מספר הפעמים ביום שבהן את אומרת "אני מבינה ש... (אתה כועס/עצבני/חש מורת רוח/שוקל להתאבד בעקבות קבלת חשבון הטלפון האחרון שלך)".

*תפתחי סבלנות בלתי אמצעית כלפי אנשים חמומי מוח, קטנוניים, חוצפנים, מתחכמים, יצירתיים (כאלה שמחברים את המודם למכונת הכביסה כי הם מתעתדים לגלוש דרכה בגוגל או משהו או משקים אותו בקולה ומתפלאים למה אין להם קו) וחרמנים לא קטנים (כאלה שהקול שלך, ממש, אבל ממש, עושה להם את זה, במיוחד כשאת מספרת להם, ככה בשיא המתיקות, במשך כמה שעות הם חגגו על הטלפון).

*כבר לא תתרגשי כשיבקשו ממך תעודת זהות כשאת מזמינה משהו אלכוהולי או כשחבר לעבודה ידביק לך בגאון את הכינוי "פומיקי". תתחילי ממש לחבב את הילדה האדמונית שאת הולכת להיות תקועה איתה עוד הרבה זמן (בהנחה שלא התחלת לחשב את קצך לאחור כמו נינט).

*בחתונה של חברה מהעבודה הברמן בבר לא יסכים להגיש לך אלכוהול, ותאלצי להסתפק במיץ פטל מהול בספרייט, כשכל הצוות שלך ממש נקרע מצחוק מכל העניין. בהמשך הערב המנהל שלך ישלח את אחת מהבנות להביא לך וודקה. מאז בכל אירוע הוא ישאל בעוקצנות אם הפעם הסכימו לתת לך.

מעניין מה יקרה בשנה הבאה...

שנייה שלווה לפני שבא גל ענק והחיוך נמחק.