I'd like to be myself for a little while.

כל היום.

אני מתגעגעת לריח שלך,ולמבט של הכלבלב המוכה כל פעם שאתה חושב,ולידיים הפצועות שלך.

כמה אני יכולה להתגעגע אליך?והשיחות איתך כל כך קצרות,כל כך רחוקות אחת מהשנייה,

כשאנחנו סוף סוף מדברים אז מרוב התרגשות אני לא יכולה להוציא מילה.קיים בי החשש שתחשוב שאין לנו על מה לדבר.יש לי מה להגיד לך,אבל כל כך נעים לי לשמוע את הקול שלך שאני לא מעזה להפריע לך באמצע. 

תחזור כבר הביתה.הגוף שלי מתגעגע אליך.המחשבות שלי נודדות אליך כל כך הרבה.האצבעות שלי לוחצות בעיוורות ובהסח הדעת על הכפתורים שיובילו אותי לשיחות הישנות שלנו.אני לא מרפה,המילים שלך מעוצבות ככה שהן ישארו לי בראש ולא יתנו לי מנוח.

"אני מתגעגע אליך ,יש לי לחץ אליך יותר מאשר לבית".

אני לא אתן לעצמי להגיע למצב שאתה הדבר היחיד שמחזיק אותי במשך השבוע.ההבטחה שנתראה בסופו.