I'd like to be myself for a little while.

הרגע הזה של ההבנה שאני זמינה מדי במערכת היחסים שלי. ושבגלל זה אני זוכה ליחס שלא מגיע לי.

שהוא לוקח אותי כמובן מאליו.

ושאני עושה כל מה שאמרתי שלא אעשה כשהייתי רווקה. מתפשרת ומוותרת על התכניות שלי בשבילו.

שאני מפגינה יותר מדי חיבה. ושהוא כבר בקושי מסתכל עלי בעיניים . ושהוא נמנע מהמבט שלי . שאני בוהה בו והוא חושב שאני אוהבת אותו כמו משוגעת.

אלו הגעגועים של לראות אותו פעם בשבועיים שגורמים לי להתנהג כמו אישה קטנה. ונמאס לי.

מעניין אם אפשר לתקן או שזה כבר נזק גדול מדי.