אם לדבר על זה פתוח, זה משהו ששכחתי שהתרחש.הפעם הראשונה שהוטרדתי מינית הייתה כשהייתי ילדה קטנה.
הייתי ג'ינגית בלי שיניים קדמיות ועם פוני עקום, מעט שמנמנה מה שגרם לי להראות הרבה יותר מבוגרת משבע שנותי.
לאימי הייתה חברה ובעלה אהב לשחק עם ילדות קטנות תוך כדי שהוא משחק בביצים. סליחה על הבוטות, אבל אני זוכרת שישבתי על הברכיים שלו והבליטה במכנסיים שלו תפחה והוא שלח יד שנגעה לא נגעה באחוריים שלי תוך כדי שהוא משחק במבושיו.
אני לא זוכרת אם הוא חזר אלינו הביתה שוב, אני רק זוכרת שיום אחד שהוא חבש לי פצע מדמם ולכן שייכתי אותו ישר לקטגוריה של האנשים הטובים .
וזה היה לפני הרבה שנים . זו אולי פדופיליה ולא הטרדה. אוקי .
גדלתי להיות אדם מיני. כזו שעושה סקס טלפוני עם חבר שלה שלוחם רחוק ממנה אי שם במדבר.
אני לא יודעת מה הייתה השיחה הזו ממספר חסוי שקיבלתי ב7:30 בבוקר היום , אבל הקול שבקע מהצד השני היה דומה אחד לאחד לרוסי שלי כשהוא לוחש.
"מה? לובימי, אני לא שומעת אותך" אמרתי משפשפת את עיני מקורי השינה שלי.
"מאמי, אני צריך לשמוע אותך. אני צריך שתנשמי.כולם ישנים פה. תנשמי ." הוא אומר לי בלחישה. והמוח שלי מאמת שזה אכן הקול של הרוסי שלי, שלא התראנו כבר קרוב לשלושה שבועות ובטח עול החרמנות כבד עליו- אז אני נושמת לתוך השפורפרת.חסה על האהוב שלי שלבדו במדבר ומוחמאת מזה שהוא צריך לשמוע את הקול שלי ברגע הזה. אני מספרת לו מה אני לובשת, אח"כ מה אני לא לובשת. גונחת מתוך שינה לפי בקשותיו. עד שפתאום השיחה בינינו מתנתקת.
משהו מצלצל לי נורת אזהרה פתאום, וכשהמספר חסוי מתקשר אלי שנית אני שואלת אותו- "למה המספר שלך חסוי?"
"זו כנראה בעיה בטלפון שלך מאמי"
"איך קוראים לי?"
"את לא מאמינה שזה אני?"
"לא"
אני אגיד לך אחרי שאני אגמור"
"לא, אתה תגיד לי עכשיו"
"לולה מיי. קוראים לך לולה מיי" הוא גונח לתוך השפורפרת שלי "את ג'ינגית, יש לך עיניים ירוקות, את האושר שלי ואת לא מבינה מה את עושה לי עכשיו, תעזרי לי לגמור" הוא מתחנן בפני. אז אני עוזרת. חצי ישנה, מעורטלת למחצה, גונחת לבחור שמאונן עלי מהצד השני, הוא מבקש ממני לגעת בעצמי ואני מעמידה פנים שאני עושה את זה.
כשהוא מודיע לי- "גמרתי" בעייפות,הוא מנתק ישר את השיחה.
"למה ניתקת לי?" - " מה?" הוא שואל אותי, נשמע כאילו הרגע קם משינה,"אני בסיור, לולה מיי, לא התקשרתי אליך. מה קרה?"
"זה לא מצחיק אותי" אני מרגישה את הדם אוזל מפני. אני מרגישה שהגוף שלי בוער. המחשבות בראש שלי רצות לכיוונים מופרכים.
הוא שואל אותי מה קרה, אני מספרת לו את שהתרחש. הוא צוחק מהצד השני בלאות. למה זרמת עם זה הוא שואל אותי. כי חשבתי שזה אתה , אני נשבע לך שזה לא אני. אז מי זה יכול להיות אני שואלת אותו. מי עוד יודע מי אני , מדבר כמוך, יודע שאתה במדבר עכשיו.
הרוסי שלי מודיע לי שנפלתי בפח לתרמית סוטה ומותיר אותי לבדי מהצד השני של הקו . אני מתנצלת כי אני מרגישה מלוכלכת ובוגדנית. הוא מאשר לי שזו לא אשמתי ,ושהוא אוהב אותי ושהוא מתנצל שזה קרה לי,אבל הוא באמת רוצה לחזור לישון.
וכך נותרתי המומה במיטתי, בשעה שמונה בבוקר, אחרי שעוררתי מינית בחור זר שהמשטרה אישרה לי שהוא ככל הנראה סוטה מין שחקר עלי בפייסבוק.
"זה קורה מדי פעם" ענתה לי המוקדנית בקול משועמם, " פשוט תתעלמי מזה".
הוא ידע את השם שלי, איך אני נראית. את שמו של הבן זוג שלי. שאנחנו נוהגים לקרוא אחד לשני אושר שלי.
בנות, הייתי עדה למקרים של הטרדה מינית במועדונים, בחורים שהתחככו בי, ידיים שנשלחו למקומות שהן לא הוזמנו לגעת בהם.
יש הטרדות חכמות יותר. הטרדות וירטואליות, הטרדות טלפוניות, מסתבר.
אם מישהי שואלת את עצמה איך לא עליתי על זה שזה לא קולו של הבן זוג שלי שמעבר לקו, שתשאל את עצמה כמה קל יהיה לה לזהות את הקול שלוחש מהצד השני .שעונה לך תשובות שהוא מצא ודלה עלייך מראש. כמה קל לחקור את הריליישנשיפ שלך בפייסבוק, להכנס לפרופיל של בן זוגך ולעלות על זה שהוא עושה פטרולים במדבר על סמך סטטוסים שבוזים שהוא כותב. כמה קל לדעת את השם שלך, שהוא לא סוד מדינה. כמה קל לעלות על הכינויים שלך ושל בן הזוג שלך , שכתבת לו פעם על פוסט מרגש על הקיר.
כל החיים שלנו פרושים על דף וירטואלי, וכל כך קל לרמות אותנו למטרות בזויות. אולי אני תמימה מדי, אבל למה שאחשוב שזה מישהו אחר ולא בן הזוג שלי שדורש ממני את הדברים האלו? לאור כל התשובות הנכונות שהוא משיב לי.
בתור בחורה שמרגישה מרומה ומלוכלכלת אני מזהירה אתכן בפני סוג חדש של הטרדה שלא הייתי עדה לה קודם. תשמרו את הקולות שלכן ואת השיחות המלוכלכות להודעות, אין לדעת מי נמצא מעברו השני של הקו.
כינוי:
Lola Mae
בבלוג זה
בכל הבלוגים
