I'd like to be myself for a little while.

סחרחורות. אם פעם היו הסופ"שים אויר לנשימה כעת הם רק עוד יום לבן שמלווה בלילה אפור וממשיך בשבוע אנמי לחלוטין.

נדמה ששמתי את החיים שלי על פאוז והאצבע מחזיקה את המקש חזק, מסרבת לעזוב אותו מפאת הנוחות ופרקי האצבעות שלי מלבינים סביבו. עוד שניה נמק.

נדמה לי שכשיבוא הקיץ יבוא אלי השינוי. אני מכסה את עיני ואת אוזני וכל נקב שעלול לקלוט אליו מידע והמידע הוא שאני אחראית ואני יכולה לעצור את זה עכשיו או לאפשר לזה להמשיך לנצח.

כשהקיץ יבוא אלבש שינוי או סטטיטיות, וזאת רק אני אחליט.