קנינו, הכנו. בחכמתינו הרבה גם קנינו סלוטייפ, אז הצלחנו גם לתלות מהר ולעבור הלאה.
במשימה הבאה, כל קבוצה קיבלה 2-3 תמונות מאיזה מקום בירושלים, והיינו צריכים להגיע למקום ההוא ולחפש את המעטפה עם המשימה הבאה.
ממש מירוץ למליון אה?
קיבלנו תמונה ראשונה של טחנת קמח, תמונה שנייה של איזה רכב.
מיד זיהינו שזוהי טחנת הקמח של משה מונטיפיורי בימין משה. אז אנחנו מתקדמים לשם, בריצה כמובן - איך לא, ומוצאים את הפתק הבא.
בפתק מפה, ומסומן רחוב 'אמיל בוטה' בימין משה.
יופי, אנחנו ממש יודעים איך להגיע לשם. והמפה הייתה קטנה ודפוקה, והיא לא עזרה לנו בשיט מכיוון שלא ידענו איפה אנחנו מתלכתחילה.
אני כמובן מתקשרת לאבא, כולי מתנשפת-
"היי אבא, מה נשמע? תקשיב, אני בטחנת הקמח בימין משה. איך אני מגיעה לאמיל בוטה? אני צריכה להגיע לשם עם הקבוצה שלי ראשונה, אנחנו ממהרים..."
"רגע, מה, איפה את?!? איך הגעת לשם??"
"אה, אני בערב גדודי, לא אמרתי לך? אני צריכה שתאסוף אותי ב7 מאיפשהו בעיר, איפה שהמשימות נגמרות, אני לא יודעת עדיין. אני אודיע לך, בסדר?"
"מה? טוב, בסדר."
כמובן שהוא נתן לנו הנחיות והגענו.
בסוף מצאנו את עצמינו מול הכותל, עם נוף מדהים, ובנג'י ובועז עם 2 הקבוצות שהגיעו לפנינו (אל תדאגו, היו עוד בערך 4 קבוצות. לא הגענו אחרונים בכלל.)
כולנו מתנשפים לא הבנו איך הגענו לשם בכלל...
בהתחלה חשבתי שהייתה לי קבוצה מפגרת ושממש נדפקתי, אבל בסוף היה צחוקים.
וגרטל
הג'נטלמן אפילו סחב לי את התיק
(הכבד ><") כל הדרך!
שתינו תה, שרנו קצת, דיברנו המון וצחקנו מלא... ובסוף היה אחלה ערב :]