לבד בחדר,
השעון מראה כבר מאוחר,
הירח כבר עלה לשמיים
ובלב הכול נשאר אותו דבר.
מאוחר מידי להתנצל,
אתה בטח כבר יודע
שאין לי עוד מילה בעניין
והכול כבר מעורפל בפנים,
והפחד משתיקותייך מרתיע אותי
אני רוצה להגיד לך
שזה עוד לא נגמר
ובמחשבותיי הכול מבולגן
ואיך שבזמן האחרון
אני לא יכולה לישון
ורק מלחשוב על פנייך
יורדת אותה הדמעה
שירדה כבר בעבר
באותו הלילה הקר
וידעת שפחדתי לומר
"אני אוהבת אותך"
3> אותכם.
התגיבו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
