אוי , סודות מלוכלכים
בת 20 ,צפונית לשעבר ,שעברה לגור לבד בת"א הנושכת והקרה |
 כינוי:
בת: 34 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2009
הפעם הראשונה שלי עם קרטיב פג תוקף
בימים האחרונים בלי הסבר מסוים אני שומעת מן גרגור מהבטן שלי שקורא לי להכניס משהו מתוק אליו , ועכשיו .
"אני בדודא!!!!" (DUDA) אני קוראת לטומי כשהוא לא מבין מה פתאום עכשיו צריך לצאת מהבית וללכת לקיוסק כי בא לי מגנום .
אז גם הלילה, ככל לילה התעוררתי כשיש לי חשק עז לעוגיות .
אני נשבעת שחיפשתי בכל פינה בבית אבל כל שמצאתי היה שקיות של אורז,עדשים או פריזר מלא בקציצות שניצלים ועוף שאמא הביאה היישר מהמטבח שלה ביום שלישי האחרון .
המקרר מפוצץ אבל לא בדברים הגיוניים -חצי לימון פה , המון שיני שום שם ,חציל שנשבעתי שאני אמצא לו מתכון ואעשה ממנו משהו, שוכב על המדף שולח לי מבטים של " אני מבין ,בדיוק כמוך ,מזה להיות מוזנח ושמנמן "
ואז עלה לי הרעיון לספר ולהפיץ את הסיפור הנודע שלי על העוגיות .
בתקווה שאף אחד לא קרא בבלוג הקודם שלי את אותו סיפור ויזהה אותי משם - אני אתחיל את האגדה.
זה היה לילה סתווי שבו אחותי העבירה כבכל ערב שיעור יוגה כשאני אחותה הקטנה מחפשת לשווא מה לעשות בשעתיים וחצי הבאות .
טלוויזיה לא הייתה לה, גם לא אינטרנט והעיתונים היחידים היו נשיונל ג'אוגרפיק,ואין לי שום דבר נגד קרנפים אבל הגיליון היה משנת 91' .
היא החליטה לשכור לי שני סרטים ,לשים אותי בבית של חברה שלה ולפקוד עליי שלא לפתוח את הארון כי אחרי השיעור הולכים לאכול בסאב קוצ'מילגה או ב21 רופי
לא משהו שקסם לי , אם היא הייתה אומרת מקדונלד אולי הייתי מצייתת .
ואז הגיעו הסצנות,זו אחר זו , בזמן שאני רואה את הסרט SUPER SIZE ME ,עם המבורגרים וצ'יפס (עם קטשופ ומיונז ביחד!!! טומי טוען שזה מגעיל , פפ, גם כן) ועשיתי פאוז בהחלטיות ופניתי למטבח .
פתחתי את הפריזר ומצאתי שם קרטיב ענבים שפג תוקפו והמון המון המון לחם .
אין מיקרו ,אין טוסטר אובן , רק משהו שקוצץ ירקות .
אני ניסתי לאמץ את המוח שלי מה אני עושה עם זה ,באמת , אבל לא הצלחתי להבין איך אני יוכל לאכול משהו מכל זה ואז עלה לי רעיון
לחטט בארונות!
כן,אני בבית זר לי , אבל מאז ומעולם הייתי חטטנית .
מצאתי , כמו באגדות , 3 עוגיות שוקולד צ'יפס מונחות בשקיות ניילון קטנה . הרחתי אחת מהן והחלטתי שאולי היא טיפה עבשה אבל היא והקרטיב יהיו השלל הפרטי שלי .
התחלתי בקרטיב ועדיין לא הייתי מסופקת .הייתי צריכה משהו ללעוס!
לקחתי ביס מהעוגיה , עם טעם טיפה חריף , ולחצתי פליי בשלווה .
פתאום ההמבורגרים נראו לי כפולים . הו וול ,הסרט מבוסס על מקדונלד ,לא משהו שלא הגיוני שם
אבל אז העיניים התחילו להעצם לי , הפה התחיל להיות יבש ודמיינתי ליד הדלת חתולים שמסתובבים בכל הבית
ניסיתי להזיז את היד אבל היא שקלה בערך כמו הציצים שלי כיום ,והייתי בטוחה שכאן אני הולכת למות .
דמיינתי איך אחותי מוצאת את הגופה שלי ,כועסת עליי שבגללי היא פספסה את הארוחת ערב שלה ,כשהמילים האחרונות שיוצאות לי מהפה זה "חתולים ,תפסיקו ללקק אותי .. לא .. לא!!"
להתקשר לאחותי לא יכולתי ,זה היה חוק ברזל שלא מפריעים לה באמצע השיעור .
לאמא ? מה המספר שלה בכלל ?? אבא ? הוא סתם יכעס עליי שאני גוססת
התקשרתי לידידים שלי שבמקרה היו ביחד ואמרתי להם ש..
אני מסוממת ושיעזרו לי
הם כמובן צחקו אבל אני רק נלחצתי והתחלתי לבכות .מלמלתי להם משהו שזה הקרטיב הסגול שפג תוקף ,ושחתולים נכנסו לכל מקום בדירה ושאני לא יודעת אם אני באמת מדברת איתם עכשיו או שזה חלום שאני נמצאת בו
הם אמרו לי לשטוף פנים כשבזמן שהם חיכו על הקו ניצבה מולי במראה אני כשפתאום אני מחייכת.
בוכה.
מחייכת .
המומה.
כועסת
מחייכת .
הם כנראה כבר הבינו שהם לא יכולים לעזור לי ואמרו לי לגייס את שארית כוחותיי ולהתקשר לאמבולנס
אמרתי להם שאין בעיה אבל חכו שנייה , והורדתי את המכנס והתחתונים והתחלתי לשלשל כשהראש שלי מונח על הברכיים
כל מה שהצלחתי לחלץ היו התחתונים והמעיל שעוד היה עליי והתקשרתי למוקד חירום .
ענתה לי אישה ששאלה איך היא יכולה לעזור ועניתי לה בפאניקה שאני חושבת שאני מסוממת ואין לי מושג איפה אני
ליד בלוקבאסטר ( כמו להגיד ליד סניף ארומה ) כלשהו ושאני הולכת למות בקרוב
היא ניסתה להרגיע אותי אבל רק חזרתי שוב ושוב שהחתולים כאן וזה משהו עם הקרטיב הסגול .
האמבולנס כבר היה בדרכו רק הייתי צריכה להגיד לה באיזו כתובת אני
בלי הרבה מחשבה יצאתי לרחוב עם מעיל ותחתונים ואמרתי לה את השם כשאני יושבת על המדרכה ועוברים ושבים מסתכלים עליי,ילדה בת כמעט 15
איכשהו הצלחתי להגיד את המס' טלפון של אחותי שהוזעקה מייד ואת שאר השעות אני זוכרת שהעברתי במיון כשלידי עומדות החברה של אחותי ואחותי
ושוטר ששואל אותן איך לעזאזל אכלתי עוגיות חשיש
ואם הן תמיד מספקות לי את זה
וגם איפה לעזאזל המכנסיים שלי ?
התעוררתי שוב באמצע הלילה כשאחותי יושבת ליד המיטה שלי , אוכלת קציצות ברוטב כתום (כנראה עדיין לא פגה ההשפעה של הסמים ) וטוענת שהרסתי לה את ארוחת הערב .
כמעט שנתיים אחרי האירוע לא נגעתי בעוגיות שוקולד צ'יפס
הייתי צריכה להזכיר את האירוע הזה כדי שהגרגור בבטן יירגע ואני אוכל ללכת לישון
בלי חתולים וקרטיבים סגולים בראש 
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
