אוי , סודות מלוכלכים
בת 20 ,צפונית לשעבר ,שעברה לגור לבד בת"א הנושכת והקרה |
 כינוי:
בת: 34 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2010
Apologize
זה מתחיל לפני יותר מ- 3 שנים ,אז עוד לא חגגתי את היום הולדת 16 שלי ויצאתי למחנה קיץ בן 5 ימים .
במשך 7 שנים רצופות יצאתי לאותו מחנה קיץ ובכל פעם מחדש ציפיתי להכיר את אהוב ליבי,משוש חיי , האחד שיגאל אותי וינשק אותי סוף סוף על השפתיים .
הגורל,כמו שרק הוא יודע לעשות, עשה שדווקא במחנה הזה החלטתי מראש שאני באה רק כדי להנות ולא תרה עם העיניים שלי ימינה ושמאלה למציאת הבחור החתיך הבא
ובאותו מחנה - הכרתי את מארק .
זה התחיל בשיחה נלהבת בשעה האחרונה למחנה כשכבר היינו על מטוס בין שמיים וארץ והמשיך מספר שבועות אחרי זה .
מארק היה הנשיקה הראשונה שלי, שבה גופה מרוטשת זזה יותר ממני עם השפתיים ועם הגוף , ובהמשך גם המזמוז הראשון והלא כ"כ נעים שלי .
איכשהו,הקשר בינינו התנתק כשהבנתי שהכוונות שלו לא ברורות ועם כוונה זדונית מאחוריהן וככה הקשר נשאר עם קצוות פתוחים
כמו מכנס ג'ינס קצר עם שוונצים בסופו .
התראינו עוד מספר פעמים באירועים משותפים ובכולם התגובה שלי הייתה זהה -
לעשות את תנועת בא לי להקיא כשאני רחוקה ממנו , להחמיץ פנים כשאני קצת יותר מתקרבת וכשמגיע השלב הסופי שבו אנחנו פנים מול פנים
העליתי על פניי את החיוך הצבוע ביותר שהאדם ראה וככה החלפנו מספר מילים והמשכנו לדרכנו כשמתהפכת לי הבטן .
כאילו רוסים בחיי לא תפסו מספיק מקום הכרתי באותו מחנה שנה אחת לפני את יאן .
לא ממש ראינו אחד את השני במציאות אבל איכשהו הקשר בינינו נוצר .
דיברנו במשך שעות במסנג'ר , מדליקים מצלמה כשאני מנסה להיות הכי יפה שאפשר בשבילו וזה בעיקר היה יחסי אהבה-שנאה
שאהבה באה מצידי והשנאה מצידו .
הוא הרשה לעצמו ,וגם אני הרשיתי לו ,לפגוע לי בביטחון העצמי בצורה שאין לתאר והיום שלי נקבע אם הוא יהיה טוב או לא רק לפי השיחה איתו .
בסופו של דבר,קבענו להפגש באירוע של חברים משותפים שלנו כשאני גוררת את 2 הידידים הכי טובים שלי והמפגש הסתיים בעיקר בזה שהוא דיבר איתם יותר ממני
ובתמונה שחברים שלי יזכרו עד היום שם יושבת המפלצת שהיא אני,מפוצצת בחצ'קונים,שמנה כמו כלב ים מחייכת חיוך עם שיניים צהובות והעיניים שלי מתרגשות מעצם היותו קרוב אליי .
היום ,3 שנים אחרי ,החלטתי להדריך באותו מחנה שאותו הכרתי כ"כ טוב ושלא כמו אז ,ידעתי שיאן יבוא
כי אפילו תיאמנו את זה בינינו , ושלא כמו אז מספר 2 - ידעתי שאני יכולה לסמוך עליו .
נפגשנו בתחנת האוטובוס,נתנו חיבוק ונשיקה , ישבנו באוטובוס אחד ליד השני וחלקנו אוזניות משותפות בנגן מוזיקה .
הדבר שהכי הדהים אותי היה כשעשיתי פרצופים לנהג משאית דרך החלון (נסיעות כאלו מרגשות אותי,איי קאנט קונטרול איט!) והוא אמר לי להפסיק כי מרוב שאני יפה הנהג יסתכל הרבה זמן ויסטה מהכביש היישר לתהום העמוקה .
שניה,תחזיקו אותי,יאן כאן מחמיא לי ?
כאילו שזה לא מספיק המשכנו לדבר על נושאים אינטימיים (הבטחתי לסדר לו מישהי,יש בקהל בנות 18+ ? ) והרגשתי שהגלגל התהפך בצורה הכי טובה שיכולה להיות .
עם הסדר הטוב של הדברים, כמו שואב אבק אימתני , נמשכו אליי דברים טובים אפילו יותר .
את אותו מארק לקחתי לשיחה בשבילי הקיבוץ שבו שהינו ובין עצים ירוקים ופרפרים סיפרתי לו שאנחנו הולכים לראות אחד את השני עוד הרבה פעמים ושלא בא לי לחשוב כל פעם מחדש
"שיט,אולי תמות כבר ?"
הוא התנצל על התקופה שהייתה,שבה הוא יצא איתי תוך כדי שהייתה לו חברה 4 שנים ושהיו לו כוונות לשכב איתי
על זה שכשהוא שאל אותי בעבר "רוצה לשתות משהו?" עניתי "מים" והוא התכוון לוודקה( שמצאה את דרכה לגרוני בסוף) והסביר שהוא בן אדם שונה לחלוטין עכשיו .
והדבר הכי מעולה היה שבאמת קיבלתי אותה עמוק לתוך ליבי
וסלחתי.
כדאי גם לכם .
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
