אוי , סודות מלוכלכים
בת 20 ,צפונית לשעבר ,שעברה לגור לבד בת"א הנושכת והקרה |
 כינוי:
בת: 34 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2010
I've been waiting for a MIRACLE
לפני למעלה מחודש איבדתי את הטלפון הנייד שלי,מה שמבחינת כל בחורה ממוצעת (ואני מביניהן) נחשב כמינימום אסון לאומי .
איבדתי במשך כל שנות חיי אולי פעם אחת את הטלפון הנייד (בכל שאר הפעמים הוא הצליח לההרס ע"י זה שהשארתי אותו במכנס שעבר כביסה ושטיפה רצינית,סתם נשבר או פשוט לא הגיב ) וזה היה המקרה המוזר ביותר .
נסעתי באוטובוס,ירדתי ממנו והמשכתי לפיצרייה השכונתית וכשחזרתי הבייתה הוא פשוט לא היה לי יותר ביד או בתיק .
רצתי לפיצרייה,התקשרתי אליו עשרות פעמים ואף אחד לא ענה מה שישר נתן לי את התחושה הפנימית שלא גנבו אותו,אחרת הוא ממזמן היה מנותק,ובעצם הוא המשיך לצלצל עד שהבטריה נפחה את נשמתה .
התקשרתי לחברת אוטובוסים במחלקת אבידות,אפילו דיברו עם הנהג הישיר של הקו אוטובוס שהסיע אותי באותה שעה והוא אמר לי שלא ראה דבר .
לא איבדתי תקווה,הלכתי לסלקום וביקשתי מהם שלא ינתקו לי עדיין את הקו בטלפון שאבד כדי שאוכל להמשיך לצלצל אליו עד שאולי מישהו יענה .
ויתרתי אחרי שבוע אבל עדיין רצו לי מחשבות בראש איך אני אמצא אותו יום אחד במקפיא או מתחת לאיזה חפץ סורר בבית הקטן שלי .
בחיי אלוהים שבדרך לעבודה היום חשבתי על הסימבוליות של אבידת הטלפון.לא רק המספרים אלא גם תמונות על גבי תמונות שלי עם טומי הלכו לאיבוד ,במעין צירוף מקרים מוזר אף יותר ,כמה ימים לאחר שהחלטנו שכאן דרכינו נפרדות .
כאילו העולם סימן לי שמראש הוא יודע שאני לא אוכל למחוק את כל אותם זכרונות והוא יבצע את המחיקה הזו לבד בהינף יד גדולה וכואבת .
אני יודעת שאבידה של תמונות על גבי כרטיס זיכרון של פלאפון לא ישכיחו ממני את טומי או את הרגעים איתו, אבל רחוק מהעין רחוק מהלב
והלב שלי צריך כרגע הרבה מרחק מגברים כדי לקבל את היכולת להתקרב מחדש לעצמי.
נכנסתי לעבודה,משב רוח של המזגן נשב לי על הפנים ועניתי למספר חסוי .
זו הייתה נציגה מסלקום שהודיעה לי ש ASTE$#!$%@%
"מה?" עניתי מבולבלת ומנסה להבין את מה שהיא אמרה
וישר חשבתי לעצמי אם זו אולי האחראית על הנציגת שירות שפגשתי לא מזמן שבו ראיתי את כל מה שנציג לא אמור לעשות (איטיות,דיבור לא נעים ובעיקר פנים שלא הסתירו שעמום אחד גדול ממני ומהבקשה ה"ענקית" שלי )
אבל זו הייתה נציגה שהודיעה לי שהתקשרו אליה היום ולפי המספר סידורי של הפלאפון אישה נחמדה מצאה לי אותו .
חיוך ענקי עלה לי על הפנים ושאלתי אותה נרגשת אם זה באמת יכול להיות .הרי עבר כ"כ הרבה זמן !
היא העלתה את אותה אישה על הקו בשיחת ועידה כדי שאקח ממנה פרטים ואחרי עשרות פעמים שאמרתי את המילה תודה התברר לי שהיא גרה רחוב אחד ממני ומצאה אותו בין הכיסאות של האוטובוס בו נסעתי .
"יש אלוהים,יש ניסים ויש מלאכים" חשבתי לעצמי באותו רגע כי הסיכוי שאוטובוס שנוסע מסלול לפחות 30 פעמים ביום,כפול לפחות 100 אנשים שעולים עליו כפול 30 יום שעברו מאז שהוא אבד והוא עדיין לא נגנב - זה נס אמיתי .
באותו היום סיימתי לעבוד מוקדם מהרגיל כדי לעלות על הרכבת שתיקח אותי לקיסריה שם הייתי אמורה להפגש עם ה- BFF שלי והידיד החתיך שלו מהצבא .
עשיתי מקלחת מהירה וקפצתי ברחבי הבית ערומה מנסה תוך כדי למצוא את הבגד ים כשפתאום אני שומעת דפיקה בדלת ובלי היסוס היא נפתחה כשכל מה שיש עליי זה תחתונים וידיים משולבות שמנסות להחזיק את החזה ולהסתיר את הפיטמות .
זו הייתה השכנה מלמטה שעדיין עמדה במפתן של הדלת,לא נותנת לי להסתתר במרחב של החדר היחיד ,ואומרת לי שהמוזיקה חזקה מדי .
מיהרתי להגיד שאני מבינה ומצטערת,אני אחליש והעיקר שתלך אבל היא המשיכה לעמוד שם,חצי בוהה חצי ממלמלת שזה היה ככה גם בבוקר ואני רק יכולתי לענות שזו לא יכולה להיות אני כי בדיוק חזרתי מהעבודה .
היא עדיין עומדת שם,אני עדיין חצי ערומה תוהה מה דה פאק קורה פה ולבסוף היא סגרה את הדלת ותהיתי אם להתייחס לדברים שלה או פשוט להוריד אותם כמו גופת מקק ריקה וקשיחה שנייר טואלט עוטף אותה באסלה .
בחרתי בהתעלמות ויצאתי מהבית במהירות ואיחלתי לה שבת שלום וכאילו הניסים לא הפסיקו הקו אוטובוס שלו חיכיתי הגיע תוך שניות .
הרגשתי יפה,הרגשתי משוחררת ואהובה ע"י אמא של העולם ופתאום הרגשתי
מאד מאד סתומה.
שכחתי את הפלאפון האמיתי שפועל ובמקומו לקחתי את הפלאפון שאבד והוא ללא כרטיס סים שיפעיל אותו .
איך אני אצור קשר עם הBFF? המספר היחידי שאני זוכרת הוא של אבא שלי ואפילו לו אין את המספר .
הגעתי לתחנה בקיסריה מודאגת,הולכת מצד אחד שלה לצד האחר , מחפשת מכוניות עם 2 נערים צעירים ויפים שישבו בפנים
עברו 20 דקות ולא מצאתי אותם או שום דבר אחר שאני יכולה לעשות חוץ מ..לבכות
כמו מתוך חלום,ברגע שהרגשתי שאני מתמוטטת ואבודה הרכב של הBFF הגיע ובתוכו הם ישבו מחויכים וחצי עירומים (וכן,הידיד שלו REALLY DO חתיך ) וצחקו על זה שבכיתי ועל איזה מזל שיש לי ציצים גדולים אחרת אני סתם סתומה ויפה .
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
