אוי , סודות מלוכלכים

אני יודעת שהבטחתי לעצמי אפילו לא להסתכל על בנים אחרים ,למרות שהצעות עפות מכל עבר , בעיקר כי אני יודעת שלא התגברתי על טומי

ועד כמה זה פייר ,כלפי כל גבר אחר שיעמוד מולי בקרוב , להסתכל לי בעיניים ולחשוב שאני רואה אותו כשבעצם אני רואה את טומי .

אני יודעת שלא התגברתי כי כשאני לבד או עם אחרים אני נמצאת באטמוספירה אחרת לגמרי .בעולם ההוא אני אותה סיקרט של פעם פלוס הציניות שהחזירה לי סומק ללחיים

בעולם שבו טומי צץ לי פתאום,כמו מאחורי עץ בסרט הודי ,הלב מתקמט ומתקפל כלפי עצמו ב- 1000 סיבובים והתוצאה היא דמעות ואסמסים שמבקשים ממנו 2 דברים -

או שתעלם מחיי לנצח ,או שתבטיח שלא תעלם לי שוב כמו שעשית לפני שבועות אחדים .

כשישבתי היום בחנות , נושכת את העט ופותרת תשבץ של סוף שבוע (אני בכוונה לא נוגעת בו עד ליום ראשון הגדול והמשעמם,כדי שיהיה לי מה לעשות ) הגיח מולי נער-גבר עם עיניים ירוקות-כחולות , עור פנים בהיר-כהה ועם זיפים של ספק זקן-או סתם לא מגולח .

ראיתי אותו בעבר מספר פעמים.הוא תמיד מתביית על גלידה חדשה וחוזר לקחת אותה פעמיים ואפילו שלוש אחרי מספר דקות .

פתאום,כשכל השקט הזה מסביב והיה לי זמן להתרכז בחנתי את התנועות גוף שלו ואת החיוך והלב שלי התחיל לגעת לי ברקות הראש .

הוא שאל אותי משהו על גלידת שוקולד ואני הוצאתי מלל לא ברור עם ההמלצה האישית שלי ,שילם ,חייך ויצא החוצה .

בלי לחשוב יותר מדי התקשרתי לחברה הטובה וסיפרתי לה עליו והיא דחקה בי והאיצה לדבר איתו כי אחרי הכל ,מה יש לי להפסיד ? (הרבה מאד,אבל זו שאלה רטורית)

הוא חזר שוב והשפתיים נדבקו לי אחת לשנייה והצלחתי רק להגיד את מחיר הגלידה ושאלתי אם היה לו טעים .הוא יצא וחשבתי לעצמי בצחוק "טוב,מעכשיו אני אגדיל את השעות משמרת שלי רק כדי להתקל בו שוב!”

כצפוי,הוא חזר אחרי כמה דקות ונעמדתי בביטחון ועם חיוך רחב ושאלתי אותו אם הוא מהשכונה (גר ברחוב שלי) מאיפה הוא במקור (מת"א) ועל איך זה שיש כאן כ"כ הרבה זקנים (הוא ענה שיש לו רק שכנים צעירים ושאנחנו נמצאים בשכונה הכי יפה בת"א ).

כאילו כדי להפר את הסדר המושלם לקוחה אחרת דברנית נכנסה לחנות ולפני ששמתי לב מה קורה הוא אמר לי משהו בתגובה לזה שאני חיה על סנדוויצ'ים בזמן האחרון וזה נע בין "את מוזמנת שאני אבשל לך משהו " ל "אנחנו נצא לאכול איפשהו" ואולי סתם הזיתי והוא אמר לי "יא חתיכת סטוקרית מלוכלכת ,חרמנית טינופת ושמנה מכוערת.אני הולך מפה ולעולם לא חוזר.זאת אומרת .. עד הגלידה הבאה !!!”

אני סוטה מההתמקדות שלי בבנות והריפוי,אני יודעת

אבל רק ראיתי את עצמי מושכת לו את הצבע הירוק-כחול מהעיניים ומתעטפת בשמיכה הרכה הזו עד שארדם לנצח .

בסוף, הוא בכלל יהיה תפוס .

אני ואחיינית שלי שלגמרי מתעלמת מקיומי .לא נורא ביצ',אני עדיין אוהבת אותך .