על הרצון להיות עם אישה כבר כתבתי , את
החברים שלי עדכנתי מדי פעם בבחורות אקראיות שדיברו איתי למטרה הברורה מכל אבל אף
אחת מהן לא הייתה רצינית\מצאה חן בעיניי .גם כאלו שכן נראו טוב התחמקו מלהפגש
והמשיכו לדבר איתי ,כשאני הבהרתי באופן ברור – בשביל דיבורים יש לי את חברות שלי .
ואז פגשתי את הכפילה של נופי .שיער
בלונדיני ,פנים לבנות , שפתיים גדולות וורודות והגוף הנשי האולטימטיבי .
הפעם הראשונה כשנפגשנו זה היה כשהגעתי
לצפון הרחוק,קרוב לאיפה שהיא גרה .
שניה לפני שהיא הגיעה למקום , נתקלתי
בחברה שלי ( פלוס הסבים הקשישים שלה) ששאלה אותי לאן אני הולכת ב- 12 בלילה .לא
יכולתי להתחמק ועניתי לה את האמת.אם רק היה בכוחי לתאר את המבט שהיא נתנה לי 
ואז הכפילה הגיעה מלווה בידיד שמן מכוער
ונשי שהתברר להיות גם מטומטם עד כאב לאחר מכן .כשהגענו אליו הבייתה וישבנו במרפסת (
מרוב שעמום , הלוואי והייתי יכולה גם לספור ציפורים נודדות ),התבררו לי שלל דברים
מוזרים על שניהם-
היא סיפרה בפנים מלאות צחוק על כך שהיא
בגימלים מהצבא כי ניסתה להתאבד ע"י בליעת שלל כדורים , בנוסף לכך שחתכה לעצמה
את הורידים .
הוא לעומת זאת נראה כמו מקרה קשה אפילו
יותר ממנה – מסיפור מלבב על שערה הפוכה שצמחה לו בתחת וגרמה למוגלה עצבנית שהצריכה
ניתוח וגם סיפור על איך במקום לקחת כדורי הרגעה הוא "מרח" משחה על הזין
בגיל ההתבגרות ( חמוד,זו לא המשחה שהרגיעה אותך,אתה פשוט אוננת ) ולסיום סיומת –
איך החברה היחידה שהייתה לו נהפכה ללסבית אחרי שנפרדה ממנו .
מיהרתי לברוח משם כשאני תוהה מתי יבוא
המפגש השני ביני לבינה כשאנחנו לבד.
שבוע אחרי זה נפגשנו באיזור פאבים בצפון כשהיא
משאירה את אותו ידיד-הומו-בהכחשה-שמן-מטומטם למס' דקות לבד בפאב שבו בילו .
דיברנו על הכל חוץ מהמטרה האמיתית שלשמה
התכנסנו והתחלנו להפתח רק אחרי שניגשו אלינו גברים בנסיון להתחיל איתנו ( עצה שלי –
להגיד שאנחנו לסביות לא מרחיק אותם אלא רק מקרב!) .
כשכבר כמעט היינו קרובות לנשיקה הידיד
הופיע פתאום ודרש ממנה ללכת .
פעם שלישית גלידה ? יותר כמו מנת חומוס
מקולקלת .
כאן החלטתי לגשת ישר ולעניין ונפגשתי איתה
אצלה בבית .
בחצי שעה לבד איתה היא הספיקה להוכיח לי
כמה היא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר ,והנה ציטוט מספר אחד –
אני : "את יודעת ,את ממש דומה
לבלוגרית מאתר ישרא-בלוג"
היא : "באמת ? מזה,אתר של בלוגים?"
אני : "כן,בגלל זה קוראים לזה ישרא
בלוג "
היא : "יואו,זה כזה גיל 13 ,רק
פריקים יש שם "
אני : "אמ.. כן כן .. צודקת ,רק
פריקים …"
אבל מה ששבר אותי מכל היה הרגע שבו ידיד
שלה הופיע בדלת!
"מה הוא עושה כאן שוב ?!!"
שאלתי אותה והיא ענתה שהיא ביקשה ממנו להגיע רק עוד 3 שעות אבל הוא הקדים .
התחלתי לבעבע מכעס בתוכי ולא ידעתי על מי
לכעוס בכלל –
עליה , שהיא לא מספיק עקשנית איתו\ מבינה
שהיא מבזבזת את זמני ואת האנרגיה שלי
או עליו – שאמור להבין לבד למה אנחנו
נפגשות כל פעם ובוחר בגישה המתעלמת .
ככה זה נמשך כמעט 3 שעות – היינו סגורים
בחדר שלה .
שתינו יושבות על המיטה והוא מעיין במחשבמסתכל עלינו במבט של אוגר מבוהל .
אנחנו מחליפות מבטים ללא הרף שאומרים "
תגידי לו את ללכת!" ואפילו ניצלתי רגע כדי להשאר איתו לבד ולהסביר לו שאני
והיא נפגשנו כדי להזדיין אחת עם השנייה ,אבל כל מה שהוא עשה זה ללכת לעשן בסלון
למשך 10 דקות , וכשבאנו ושאלנו אותו למה הוא יושב לבד הוא ענה "הרגשתי כמו
צלע שלישית " (באמת,מה גרם לך להרגיש ככה ????) ו"אמרתן שאתן רוצות זמן
לבד" מה שגרם לי כמעט לגרור אותו מהקרקפת כמו סמרטוט לאורך כל הבית ולגלגל
את התחת הענק שלו בירידות והעליות של חיפה .
הרי אנחנו לא כמוך – גומרות אחרי 10 דקות
, ואנחנו לא כמוך , מספיק נואשות כדי להתחיל לעשות משהו כשרק קיר גבס חוצץ בין
החדר שלה לסלון .
הצד המרוקאי שבי לא החזיק את עצמו ואמרתי
לו בישירות " תקשיב,אני גרה בת"א , היא בחיפה , אני עובדת ועסוקה ובאתי
לכאן במיוחד הערב כדי להיות איתה ל-ב-ד , מבין ?"
עיניי העגל מת שלו הביטו עליי מלמטה , הפה
עם השיניים השבורות מלמל "אני מבין" והגב שלו מלא כפלי השומן ניבט אליי
מלפנים כשהוא יוצא מהדלת ומשאיר אותי ואותה לבד .
ההמשך בפוסט הבא.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
