אוי , סודות מלוכלכים

במהלך הזמן ( 3 חודשים ליתר דיוק) שאני עובדת בגלידרייה השכונתית יצא לי להתקל לא פעם באנשים מוזרים .

לא רק זקנים תימהוניים אלא גברים ונשים וילדים "נורמלים" לחלוטין שהכניסו אותי לתוך העולם הבועתי שלהם למספר דקות ברגע שקנו את הגלידה המיוחלת.

סיטואציה מספר אחת -

אני עומדת מאחורי השולחן , מחכה ששני הגברים שנכנסו לחנות יבחרו את הגלידה וישלמו כשפתאום אחד מהם התקרב אליי ואמר לי "את לא קטנה מדי בשביל ללכת עם עקבים? " (שזה כשלעצמו נושא מאד מיוחד.יש כאלו שחושבים שאני בת 25 ויש כאלו ששואלים איך מעסיקים כאן עובדת כמוני בת 16 )

עיוותתי את הפנים לפרצוף "למהמיאתהחושבשאתה?" והרמתי את הרגל כלפי מעלה כדי שיראה שאני עם כפכפים .

"אה ! וואו! את נורא גבוהה ,בת כמה את ?" הוא אמר לי וכשעניתי לו שאני בת 20 הוא ענה "מעולה ,זה אומר שאין לך יותר לאן לצמוח"

חייכתי חיוך מתוק ועניתי "זה בסדר,בכל מקרה אני יותר גבוהה ממך "

הייתם צריכים לראות את הפנים שלו באותו רגע! זה לא להאמין כמה גברים מרגישים קטנים כשמישהי יותר גבוהה מהם עומדת לידם !

סיטואציה מספר שתיים -

עומדת שוב מאחורי השולחן ,נועצת מבטים באישה שמנה במיוחד שנכנסה עם הילד הקטן שלה לחנות כשפתאום בלי הכנה מוקדמת

היא שלפה פלאפון מהציצי!

מה קרה לסתם להחזיק אותו ביד ? להכניס לכיס ?

סיטואציה מספר שלוש -

זקן קצת טרלה להלה נכנס ושאל אותי אם יש קרטיב בטעם מנטה .עניתי בפשטות שלא והוא שאל איזה טעם דומה לזה

"וול" חשבתי לעצמי "מנטה זה מנטה,מה כבר יכול להיות דומה לטעם?" והצעתי לו קרטיב באותו צבע - אבטיח

הוא ענה לי את משפט המאה "לא לא,קרטיב מנטה הוא מקרר את הפה !"

אה,אופס,שכחתי - כל קרטיב בטעם אחר הוא חם

סיטואציה מספר 4 -

אני עומדת שוב מאחורי השולחן,עושה חישוב על כמות הארטיקים והקופה רושמת כבר יותר ממאה שקל

אמרתי לאיש שניצב מולי את הסכום והוא בתגובה הסתכל עליי בעיניי עגל שנשחט הרגע ולא הבין מה אני רוצה

כמה שניות עברו כשאנחנו מסתכלים ככה אחד על השני

אני במבט של "יאללה,שלוף את המזומנים ושחרר אותי" והוא במבט של "אה ?אמ,איך הגעתי לכאן?"

ואז משום מקום הוא פשוט שאל אותי "אההה.. לשלם ?? "

אני עניתי "לא אדוני,היום זה היום שלוקחים הכל בחינם.מבצע חד פעמי "

בד הייר דיי ,לגמרי.לגמרי לגמרי.