"העור
שלך כ"כ חלק" הוא אמר לי ברכות בזמן שנישק לי את הכתף והוריד את כתפיית
החזייה כלפי מטה ,מה שנתן לי הבזק אור לבן ועצום בתוך הראש לכל אותם רגעים שטומי
אמר שהוא לא יכול להוריד ממני את הידיים כי יש לי את העור הכי נעים בעולם.
ביקשתי מטומי לתאר לי את העור שלי והוא
ענה שזה כמו משי,וזה רך וזה כיף לו ממש .
אבל הוא לא טומי ,ובידיים של טומי היה
חשמל ואבקה של קסם וכל מה שיכולתי לחשוב באותו רגע זה שחבל שההוא לא יודע מי התחיל
את המסורת של להחמיא לסיקרט על העור שלה .
טומי היה שם לפניך .
אני מפוחדת בצורה הכי משתקת שאפשר לחוות
. מפוחדת מלתת לקצוות עצבים להרגיש את מגע העולם שבחוץ ובכל פעם כשהם שולחים יד
לגעת ברוח של החיים אני מצטנפת לתוך עצמי ומושכת את הכל לכיוון החומות והמחסומים
שגורמים לי להוביל את ההוא לכיוון המיני .
שם הכי בטוח לי ,שם הכי טוב לי ו(רע לי)
כי זה המקום שאני כ"כ בטוחה בו
ולעומת זאת לנסות לדבר ולהרשים דורש
הרבה יותר אומץ שאין לי .
אז אני מעדיפה לשתוק,ולהיות יפה ולמצוץ
לו את אצבעות כף היד בצורה שתגרום לו להאנח מהנאה אבל בפנים אני יושבת שם ורוצה
ללחוש לו שאני מאד מעניינת ,אני פשוט ביישנית וספקנית ובעיקר בעיקר חסרת ביטחון .
איכשהו קרה לי אותו דבר בתחילת הקשר עם
טומי ,והוא הפך לאהבת נעוריי האחת והיחידה .
בעבר האפילו יותר רחוק ,כשניסיתי למשוך
את היחסים לכיוון המיני ,מצאתי בחור מספיק הגון נוסף כדי שיגיד לי לא לעסקי המיטה ויאהב אותי
עד עמקי נשמתו .
אני עכשיו רק תוהה אם אותו ההוא (ניתן
לו שם – דיין) יתברר להיות כמו טומי או כמו המאוהב.
האם הקצות עצבים שלו מספיק חשופים ברוח
כדי לראות כמה ששלי חבויים עמוק בפנים ?
הוא ירגיש שכשאני מתקרבת לנשק את הפנים
שלו אני פשוט רוצה לעצום עיניים ולחכך את העור הנעים שלי במגע חם אחר ? או שמא
יפרש את הכל כהתנהגות מינית בלבד שחשקה בדברים גסים ?
את דיין אני מכירה למשך פגישה אחת וזה
לא מונע ממני לפנטז איך הוא ייראה יום אחד כשאולי יאהב אותי . אני יכולה לדמיין
איך הוא יראה ללא חולצה ,את המבט שלו כשיראה אותי בלי ,את הכתפיים שלו כשאשען
עליהן מקרוב ואספר לו כמה עצוב לי שם בפנים בתוך הגוף של עצמי ,ושבבקשה יעשה
שמישהו או משהו יציל אותי .
אני מפנטזת ויוצרת בועות סבון מסביב
לראשי עד שאני כבר לא שומעת את המציאות .
מתי קול הבועה המתפוצצת יהדהד לי באוזן ?