אני לא ביקשתי להתאהב .
אחרי המפץ הגדול שנקרא הפרידה מטומי
,העולם שלי
ניסה להשתקם ,
השמיים ניסו להחליף את
הצבע שלהם מאפור לכחול נקי ובוהק וכל האבק
שמסביב התחיל סוף סוף להתפוגג .
יכולתי לקחת שאיפה ארוכה
אל תוך החזה ולהרגיש איך רק אויר טהור
נכנס לשם .
מצאתי עבודה
חלומית ,הוקפתי
באנשים שאהבו אותי וחיזרו אחריי בלי סוף
.
הכל היה כל
כך הגייני ונקי ,מאובטח
וסגור ,יציב
ומתוחזק עד שפגשתי בג'ו
.
אני בוכה תוך
כדי המילים כי אני רוצה את החומות שלי שוב
אבל התותחים שנקראים אהבה מפילים הכל בבת
אחת וכל מה שבוקע משם זו אני .
חשופה ומפוחדת .
ואני לא יכולה
לתת לג'ו
את הלב שלי כי הוא לא ידע מה לעשות בו ,
אני לא בטוחה אפילו שהידיים
שלו רוצות להחזיק בדבר הזה .
אני חושבת
שכל המילים היפות האלו באות להגיד מצב
אחד -
מה אם הוא לא
יאהב אותי גם ?
אני לא חושבת שאוכל לסבול
את המצב הזה .
אני מדמיינת
איך יוצא לי אוויר מהריאות שנוגע במיתרי
הקול ,וכשאני
אזיז את השפתיים לאט ,קול
חלוש יצא משם שיגיד לו "אני
אוהבת אותך"
. וזהו ,זה
שם , בחלל
האוויר
המילה נאמרה
,והוא
יודע . ולא
תהיה תשובה ,רק
שקט עצוב ואפל שמבשר לי בלי מילים "אבל
אני לא אותך "
.
והלב שלי ,אם
הייתי נותנת לו את היכולת לדבר,
פשוט אומר לי אל תפגעי בי
.
ג'ו
, אל
תפגע בי .
הוא רוצה
להיות מוגן,
להמשיך לפעום באותו הקצב
,באותו
המקום
אבל ג'ו
גורם לו לנגן מנגינות אחרות ,במקצבים
שמלטפים וגם בכאלו שמרעידים
ג'ו
מזיז לי אותו מהחזה אל הקצות אצבעות
ברגליים ומשם לדמעות שבעיניים .
וזו לא אני
,לעולם
לא אני .
כבר כל כך
הרבה זמן אני יודעת מי האני שבפנים ,ואחרי
ג'ו
– הכל נמחק .
ואני חושבת
איך אני הייתי מגיבה אם מישהו שעוצמת
הרגשות שלי אליו לא כל כך חזקה בא ואומר
לי כזה דבר . הייתי
מרחמת עליו .מסכן
שכמוך , לאן
נכנסת ?
איך לא ראית
שאני בכלל לא מרגישה אותו דבר ?
איך נתת לעצמך להיות פתטי
ומגוחך ולא שלטת על הלב שלך כ"כ
חזק כמו שאני הייתי רגילה ?
ככה ג'ו
יגיב כלפיי ואליי ואני לא אוכל להביט בזוג
העיניים הירוקות האלו לעולם שוב .