אני מרגישה כמו מכורה
לסמים רגע לפני שהמחט נכנסת לה לעור .
מכווצת את היד לאגרוף
,מתאפקת שלא לחזור
צעד אחד אחורה בחזרה אליו .
מכווצת את היד לאגרוף
כגודל הלב שלי שאותו הוא מחץ
וגרם לי להחנק מרוב דמעות ודם של עצב .
מה שלפעמים
הכי עוזר זה להזכר ברגע אחד טהור וחזק שבו
שנאתי אותו .
שנאתי אותו
כ"כ
על שבריר שנייה שבה הוא היה ילדותי,
עיוור,
חירש ,
עקשן ,מביך
.בעיקר
מביך .
ישבנו על הבר
, שותים
אלכוהול ואוכלים אוכל שומני וזול כשהוא
לקח עוד ועוד כוסות וכמה מזלגות שהניח
אחד על השני בנסיון להראות לי טריק או קסם
פתטי .
המזלגות רעדו
,הכוסות
שקשקו וקיבלנו אינספור מבטים נוזפים
מהברמנים אבל הוא רק חייך בעולם הבועתי
שלו , והמשיך
בנסיון שכמעט ונגמר בשברי זכוכית על הרצפה
.
משכתי לו את
היד וביקשתי שיפסיק,
חייכתי וביקשתי שיפסיק ,
כמעט ובכיתי וביקשתי שיפסיק
אבל הוא רק חייך ודיבר עם המבטא האנגלי
שלו ואמר לי שאחכה עוד שנייה והנה,הנה
הפואנטה של כל הקסם!
הוא עצמו קסם
.
שמסרב לעבור
ולהניח לי לנפשי .
יש כ"כ
הרבה אנשים שאני שונאת בטבעיות ובשביל
לשנוא אותך צריך דבר יותר חזק וארוך מהזמן
עצמו .
טוב אז למה בעצם נעלמתי ומה בעצם עברתי ?
אחותי התחתנה , אחי התגרש ,אמא שלי ישבה במעצר ,זייפה גניבת רכב , מס הכנסה עקבו אחריי ואחרי כל המשפחה שלי
הופעתי בטלוויזיה חשוכת פנים ומעוותת קול בתוכנית על הפרקליטות
ולא,פאקינג לא קוראים לי קרן .
התפטרתי מעבודה אחת, נכנסתי לאחרת ,התפטרתי גם ממנה וגיליתי כמה אני נואשת מהאנושות עצמה .
רק תגידו לי שהתגעגעתם ואני מבטיחה לתת לכם קצת יותר מסוכריות מוחי ,חיי וידיי 