אוי , סודות מלוכלכים
בת 20 ,צפונית לשעבר ,שעברה לגור לבד בת"א הנושכת והקרה |
 כינוי:
בת: 34 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: ,.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
לפני 4 שנים בערך
,כשכל עולמי התמוטט עם הגירושים של ההורים וההחלטה שהם נתנו בידיי (בפעם הראשונה והאחרונה והלא כ"כ טובה ) להחליט עם מי אני רוצה לגור עברה לי מחשבה ארוכה כשנסעתי באוטובוס והבטתי מחוץ לחלון .
אם רק מישהו אחד מהמשפחה שלי ימות,הכל בסוף יסתדר.
אם זה יהיה אבא אני לא אצטרך לסבול את הטרור המפחיד שלו יותר,את הצעקות,התשומת לב שלא מרפה ואוחזת יותר מדי חזק ואז נתחלק בירושה אני אחותי ואחי.
אני לא אצטרך לגור עם אמא כי יהיה לי כסף לשכור דירה משל עצמי עד שהתיכון יסתיים ,אולי גם הציונים יעלו כשלא תהיה לי את המעמסה בשם "אבא" על הגב.
אם אמא שלי תמות אני לא אקרע לגזרים בכל פעם שהיא בכתה לי בטלפון,הבטיחה להתאבד הלילה עם כדורים,שלחה מכתבים מבית משפט שקוראים לי לבוא לגור אצלה ושבעצם ההחלטה שלי לגור אצל אבא היא לא יותר מהסתה שלו .
אני אאבד אמא אבל ארוויח את הנפש שלי ,שבזבזה כ"כ הרבה שעות אצל פסיכולוגית מקסימה.
אם אח שלי ימות,ההורים שלי יעריכו יותר את החיים של הילדים שלהם ויתחילו להבין שאנחנו לא נהיה כאן לנצח,לפחות לא אני ,שבויה בכבלים שלהם כי אז הייתי עוד קטינה שאין לה באמת לאן לברוח .
ייפול להם האסימון שחיכיתי והתפללתי לו כל לילה לפני שהלכתי לישון ,ואני אאבד אח אבל המשפחה לא תהיה באבל על הסכיזופרניה וההתקפים החוזרים ונשנים שלה שמקפיצים את כולנו לבתי חולים (וכמו שכבר סיפרתי,כך העברתי את ערב יומולדת 18 שלי ) .
אם אח שלי ימות,אולי היחסים שלי ושל אחותי יתהדקו,כי אז,מי עוד יישאר לה מלבדי ?
אם אחותי תמות הגרעין של המשפחה כולה ימות יחד איתה.
היא עזרה לכל אחד מההורים שלי בנפרד כשהם רצו להתגרש במהלך השנים (והגירושים לא צלחו אחרי שאמא שלי קיבלה בהכנעה את אבא כל פעם מחדש)
היא ענתה,עד שלב מסוים,לטלפונים ממני כשאני בוכה לה לעזרה כי אבא שוב משתולל ואני מפחדת
הציעה אלטרנטיבות אחרות לאחי חוץ מהתרופות המשתקות לגמרי את הראש והגוף שהרופאים מאלצים אותו לקחת
ואולי כשהיא תמות אמא שלי תפסיק להאשים אותה שכל המשפחה מתמוטטת בגללה.
"ומה אם אני אמות?" חשבתי לעצמי
"לאף אחד כבר לא יהיה אכפת" הייתה התשובה של גיל 14 הלא נפלא שלי
אבל התשובה של היום מכילה הרבה יותר תקווה.
כשיקברו אותי,עדיין אמא ואבא לא יסכימו להיות באותו מקום אחד עם השני ? האם יצטרכו לחצות את גופי לשניים כדי שכל אחת מהמשפחות תבוא בנפרד ?
אח שלי יתקרב לאחותי כי הוא יבין שאין לו עוד אחיות ? אמא שלי תתעשת מהמעשים שמבזבזים לה שעות מהחיים ?
ואבא ?
בינתיים אף אחד לא מת, המשפחה עדיין מפורקת , עדיין אני באמצע של אבא-אחות אמא-אח תוהה איפה אני מוצאת את הדרך שלי .
הייתי מאשימה את החורף בקטע הנ"ל אבל הציפורים מצייצות כשאני פותחת את הדלת של הבית וטומי יושב על המיטה כששנינו לא יכולים לחכות שאני אלחץ על ה"שמור" ואבוא לחבק אותו .
| |
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
