אני רואה נשיקות בסרטים , אני שומעת נשיקות בשירים , אני מרגישה נשיקות כשאני חושבת עליו ועדיין אני כאן לבד.
אני עוצמת עיניים כבדות ,שומטת ידיים ריקות ומקפלת חזק את האצבעות ברגליים כי אני עדיין כאן לבד .
כל צבע זה הוא ,כל סיטואציה צריכה להיות איתו , כל מילת אהבה אני אסמן לו עם האצבע על גופו רק כדי לא להיות לבד .
והוא תמיד במרחק של 90 דקות ממני כשהוא נמצא בביתו אבל זה אינספור דקות כדי להוציא אותו מהלב .

האהבה שלי רחוקה והגוף שלי מגיב לכך כמו אל סם שמתפוגג וזה מרגיש שהכל עומד להתפוצץ לחלקיקים קטנים כמו סוכריות צבעוניות על עוגה.
אני כבר לא חלולה מבפנים כמו שהרגשתי בעבר,רק רוצה להיות יותר עטופה ומוגנת בידיים שלו .
הוא הדובדבן שבקצה הקצפת בכל מה שקשור לחיי .
