אוי , סודות מלוכלכים

דמעות בעיניים שלי והפעם זה לא בגלל אמא, או אבא ,או איזה זכר סורר שניפץ לי את החיים .

זאת מיילי סיירוס.

כן כן ,מיילי סיירוס עושה לי דמעות בעיניים , ולא זה לא בגלל השיני עכבר, גם לא בגלל קול הסיגריות

למען האמת לא משנה איזו זמרת טינאייג'רית תשמיעו לי עכשיו דמעות יזלגו לי מבעד לעיניים כשהלחיים יאדימו תוך כדי כי אני נבוכה כבר מעצמי ואני אסתכל לצדדים מקווה שהשכנה שתולה כביסה לא הבחינה .

משהו בלשבת שוב על הכיסא שלי ,בחדר שבבית שבו נולדתי ,בגופיה מרוטה , תחתונים של מיני מאוס ובקבוקי מים שתויים למחצה מסביב (לקראת סוף הבקבוק המים תמיד נראים לי לא בסדר)

כל מה שחסר לי זאת המצלמת אינטרנט ממנה יש לי זיכרונות משעות על גבי שעות שבהן ישבתי עם אחד מהחברים הטובים,שמענו שירים ,אכלנו את התפוצ'יפס שיהיה לעולם בבית והקלטנו את עצמנו בתקווה שמישהו ביוטיוב בכלל יבחין בסרטון הזה .

אני מתגעגעת לימים השרופים שחזרתי מהם מהתיכון,המחשב כבר חיכה לי דלוק ,המאוורר נלחץ  אוטומטית על כפתור מספר 3 ושמעתי שירים על זאתי שמתאהבת בהוא

והוא בכלל לא מבחין , והיא ממשיכה להיות מסתורית ובודדה ובסופו של דבר ההוא מבחין בה והם מנצחים את כולם עם האהבה שלהם.

תמיד תהיתי מתי לי זה ייקרה ? כ"כ חיכיתי לאהבה הנכספת הזאת ואחרי מאות שיחות אינטרנטיות , עשרות במציאות ובודדות שבאמת עניינו אותי ..

זה קרה גם לי .

תגידו לי אתם אם זאת לא סיבה מספיק טובה לבכות ב-9 בבוקר דמעות של אושר מהולות בעצב של געגועים .

לתקופה ההיא, האחרת שלעולם לא תחזור ( ועל זה נאמר אמן ) שאומנם סבלתי מההורים בצורה בלתי ניתנת לתיאור ,אבל תמיד היה לי את החדר שלי שבקרוב יהיה חדר של ילדה אחרת אחרי שאבא ימכור את הבית .

אז עוד שבוע אני עוברת לתל אביב עם החבר,לדירת חדר חמודה באיזור שקט ומרכזי שם אני אהיה קרובה לאחותי ( בהריון בחודש שלישי עם הילד הראשון! אני הולכת להיות דודה !) והכל ישתנה לטובה .

תודה לך אמא שהעפת אותי מהבית במכות , תודה לך אבא שגירשת אותי בצורה איומה לא פחות , תודה לשוטרים שגרמו לי לבכות והאשימו אותי בכל מה שקרה

ודחפו אותי לעבר הצעד הענקי הזה .