לרדוף אחר החלום

הייD:

שמחה שאהבתם את הסיפור D:

ותודה רבה על התגובות הנחמדות! 3>

מי שיכול- תעבירו לי פרו בבקשה ^__^

היום אני אנסה להתחיל את הרשימות.

פרק 2

נתקלתי במשגיחה של השיכבה שלנו בפנימיה.

"הגעתן בדיוק בזמן" מרי אמרה

"פיוווו... חשבתי שאיחרנו בטירוף" אמרתי בעודי מתנשמת בכבדות.

מרי היא אישה בסביבות ה40 לגילה, היא היתה דיי נמוכה, 1.60, קצת שמנמנה, אמהית וחמה, היה לה שיער מתולתל קצר בצבע אדום צבוע ועיניים אפורות.

"טוב, איחרתן ב3 דקות, אבל זה לא נורא, אבל פעם הבאה שאתן מאחרות תצטרכו לעשות משמרת בוקר במטבח, טוב?" היא אמרה.

"כן, זה לא יקרה שוב" אמרה מאריק בחיוך.

נכנסו לחדר אוכל ותפסנו 3 מושבים צמודים, שמנו שם את הדברים שלנו והלכנו לקחת מגש.

מילינו את המגש שלנו בהמון אוכל, אני לקחתי תה עם נענע, 2-3 פרוסות לחם וחמאה ועגבניה, אלה לקחה דייסה ושוקו ומאריק לקחה דגנים ומללפון.

התיישבנו במקומות שלנו והתחלנו לאכול.

"הממ... היום.. יש... לנו... שיעור... עם... בלה..." מאריק אמרה בפה מלא במלפפון.

"תבלעי, תבלעי" צחקקתי ומאריק צחקה והתקשתה לבלוע את האוכל מרוב צחוק.

"חח... כן, ויש היום אודישן שכבתי למופע החדש" אמרתי בהתלהבות

"אגם הברבורים" הוספתי בדרמטיות

"אני רוצה לנסות להתקבל לתפקיד חשוב" אמרה אלה.

אלה היתה הרקדנית המוצלחת ביניינו, אני לא הייתי כ"כ טובה בגלל שהמורה הקודם שלי לא לימד אותי את הבסיס.

"אני אשמח אם אני בכלל אתקבל לאיזשהו תפקיד" אמרתי באכזבה.

"היי, קיסקה, התעודדי, תנסי לפחות, לכי תדעי" מאריק אמרה בחיוך וליטפה אותי

בלט הוא הדבר הכמעט חשוב בחיי, מאז שהלכתי בפעם הראשונה לסטודיו בעיר שלי, התאהבתי בסגנון.

השאיפה שלי היתה להכנס לבית הספר הזה, אבל בגלל המורה שעבר, שלא לימד אותי דיי טוב ולא הקדיש לי תשומת לב.

עכשיו הוא רק מתחנן שאני אחזור בגלל שחסרים לו תלמידים.

"הלללווו, סופי?" אלה קראה לי לחזור מההירהור שלי

"מה? מה?" אמרתי בקול חלוש

"טוב שחזרת אלינו א..." אלה אמרה

פתאום אלה הפסיקה לדבר והביטה קדימה, אל אלכס.

אלכס היה רקדן ממש מעולה, אבל התנועות שלו היו קצת מפחידות, הן היו קשות ומאיימות,

הוא תמיד ביצע תפקידים בצורה דרמטית, ואף פעם לא חייך.

לפתע הוא הסתכל על שלושתינו, ואז עלי, ועשה פרצוף רציני ומפחיד כזה

פתאום הלחם נפל לי מרוב שהיבטנו בו.

"אווח" אמרתי וניסיתי להרים את הלחם במהירות, כדי שאף אחד לא יבחין שליכלכתי את החדר אוכל.

"ראית את הוא הביט בך?" אלה אמרה בזעם.

"אני לא מבינה מה הקטע שלו?! הוא מדהים וכו' וכו' וכו' אבל..." מאריק שאלה

אלכס היה מדהים, היה לו שיער שחור וקצת ארוך, עיניים חומות כהות, והיה לו גוף מדהים של רקדן.

סיימתי לאכול בשקט, אבל אלה ומרינה רבו על משהו.

אלכס רוב הזמן לא חייך, הוא היה שקט והוא הפחיד את רוב האנשים.

"את באה?" אלה שאלה אותי בעודה לוקחת את התיק שלה.

"כן, כן, שניה" אספתי את השאריות על המגש ולקחתי את התיק שלי.

רוקנתי את המגש שלי והצטרפתי אליהן.

"קיסקה, את יודעת ששמעתי שג'וני הולך להיבחן למופע?" אלה אמרה כאילו סיפרה עובדה חשובה ביותר.

ג'וני היה הרקדן הכי טוב השיכבה שמעלינו, הוא היה חלומה של כל בת והוא החבר הכי טוב של אלכס.

היה לו שיער שטני ארוך קצת, עיניים חומות בהירות ומבט ריק בעיניים.

הוא היה מדהים, הוא היה חכם, מתחשב, עדין, אבל לא היו לו רגשות.

ז"א היו לו רגשות, אבל הוא לא הראה אותם.

היה לו תמיד מבט ריק בעיניים, למרות שהחיוך היה קיים על שפתיו.

אני ממש ממש חיבבתי אותו אבל לא היה לי סיכוי בגלל רובין.

רובין היא החברה של ג'וני , השם שלה הוא של בנים, אבל היא היתה נשית, עדינה, מתוחכמת וממש יפה.

היא הרקדנית הכי מדהימה בשכבה שמעלינו, כ"כ צפוי ששנייהם יהיו ביחד.

הם תמיד שיחקו תפקידים ראשיים ביחד במופעים של החטיבה, וכולן היו מקנאות בה.

היה לה שיער שחור מתולתל בבקבוקים עד המותניים, עיניים חומות כהות, שמביעות הגנה, קינאה, שלווה.

היא שמרה על ג'וני כאילו היה האוצר שלה ולא הרשתה לשום בת להתקרב אליו.

היא גרה בפנימיה בבניין סמוך לשלנו, רוב הבנות פשוט פחדו ממנה ולא העיזו לדבר אליו או אליה, אבל היו לה כמה חברות טובות.

"המממ... מאריק, אלה? מתי האודישן?" שאלתי

"יש! קיסקה הולכת לאודישן! אז, היום בשלוש וחצי, לכי תירשמי עכשיו בסטודיו הגדול, על הלוח יש שם דפים עם הסברים!" מאריק צעקה בשימחה.

"טוב, אבל אתן יכולות להגיד למורה שאני אאחר ובבקשה קחו את הדברים שלי?" ביקשתי

"אבל את שוטפת היום ריצפה!" אלה אמרה ולקחה את התיק שלי.

רצתי לשם והרהרתי בנוגע למופע.

'אני רוצה להיות הדמות הראשית! היום יש ב11 ועשרים שיעור עם בלה ואני אתן את הכל !'

הגעתי לסטודיו אחרי כמה דקות. הסטודיו היה מדהים! דבר ראשון זה לא היה סתם סטודיו, זה היה בניין עם 2 קומות, בקומה העליונה היו הסטודיואים הקטנים ששימשו תלמידים ומורים, בקומה התחתונה היה סטודיו ענק בקצה אחד ובקצה השני היתה מיני במה שימשה לאימפרוויזציות.

נכנסתי לסטודיו החשוך.

ראיתי דמות רוקדת ברכות מדהימה.

'רוח רפאים?' חשבתי לעצמי.

התקרבתי לשם בשקט ומנסה לפענך את הדמות המדהימה פתאום נתקלתי במשהו ו....

בפרק הבא:

"את נרשמת למופע?" שאל בתמימות

"כ...כן.." אמרתי בפחד והסמקתי נורא מהמגע הפתאומי שלו

________________________________________________________

"כל השמועות סיפרו שהיא החברה החדשה שלו" אמרה אלה

מיאו! 3>