לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

משמרת לילה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2007

מילים שרציתי לומר


רציתי לבקש סליחה.

אני יושבת וכותבת סיפור.
עליי ועלייך- אנחנו הדמויות. עיסוקן לא חשוב, גילן לא חשוב- אפילו הקשר המשפחתי ביניהן- זהו רק רקע לעלילה.
הסיפורים שלי אמורים להכיל את האהבה והמיניות שבינינו, שלנו. זו הייתה כוונתי.
הייתי שקועה כל כך בעניין ואף שכנעתי את עצמי להאמין, שאותם סיפורים, כמו שאר אחרים, אתה אוהב.
באמת ובתמים אוהב.
אבל..
לא שמתי לב שכמו לכל דבר, גם להם יש חסרונות וכנראה שלא רק יתרונות- אם בכלל.
(אתה היחידי ללא חסרונות, שכל מה שמרכיב אותו הוא חלקקי אור של שלמות- ואני כל כך רצינית).
לא ידעתי שהסיפורים הללו גרמו לך לחשוב, להרגיש ולהאמין שאני מחפשת את הקשר שלנו בסיטואציות אחרות-
שעם מה שהוא כרגע, אני לא אוהבת ולא שלמה.
זה כל כך לא כך.
נהפוך הוא.
הקשר שלנו הוא הבסיס לכל ואני חושבת שההסחפות שלי עם הכתיבה הייתה פשוט, שהוא נתן לי "מוזה" כביכול,
מוטיבציה ואלפי רעיונות- לספר, ליידע, לכתוב. אפילו אם אני לא באמת פקידה צעירה, בימיה הראשונים לעבודה
ואתה הבוס שלי, שגדול ממני ב10 שנים, נשוי+2- מקיים איתי יחסים מאחורי הגב של כולם- כשאנחנו בעצם
מפתחים רגשות אחד כלפי השניה. אהבה אסורה.

אחרי שהתחלתי בכתיבת הספר (אני יודעת שזה התחיל עוד הרבה לפני),
וקיבלתי ממך אינספור מחמאות, שיבוחים ובקשות ממני להמשיך- עניין האגדות רק הלך וגבר.
אין לך מושג כמה אהבתי את הרעיון, את ההרגשה- של ליצור משהו- שבפעם הראשונה אני באמת מקבלת עליו
מילים טובות וכזו התלהבות- כשאני באמת מאמינה לזה.
אני מניחה שהכל חלחל והתחושה של לשמוע אותך מסופק וכה מרוצה מהעניין דיי עלתה לי לראש..אולי קצת מעבר..
והמשכתי את זה עוד ועוד.
והייתי כותבת בשבילך.- בשביל שוב, לקבל את אותם רגעים מתוקים של מילים טובות על היצירה שלי,
התמכרתי לזה- חשבתי שאתה אוהב את זה באמת- שכנעתי את עצמי ובאמת אהבת.
אך למעשיי היו גם השלכות לגבייך ולגבי הרגשות שלך, לא היה לי מושג שחשבת שבסיפורים על מקרים שלא קרו ולא יקרו
אני מוצאת יותר עניין מבקשר שלנו.
זה כל כך אחרת. לולא הקשר שלנו וכל הדברים שהוא מכיל, בלעדיו- לא הייתי שואבת שום רעיון לשום סיפור.
סליחה על שלא התחשבתי, שלא הקשבתי..שהמשכתי לחשוב אחרת על אף שכבר אמרת לי שוב ושוב.

הייתי כל כך עסוקה בלהמציא סיפורים אחרים, כשהסיפור זוכה הנובל האמיתי, נמצא מתחת לאף שלי-
אני נמצאת בו בעצמי.
הסיפור האמיתי שלנו.

אני כל כך אוהבת אותך, אהוב שלי.
אני מטורפת עלייך!
(תודה שאתה לא עוזב אותי..תודה על הסבלנות והסובלנות שלך כלפיי)
שלך, אך ורק שלך.
אוהבת.
נכתב על ידי , 3/12/2007 17:10   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, סיפרותי, שחרור קיטור  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הקודם   
דפים:  

כינוי: 

בת: 33




339
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , משוגעים , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe pink chick אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The pink chick ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)