מאז שאתה שם.

אין את השיחות היומיומיות שאורכות זמן מסויים ואין את השקט והפרטיות בהן. אין את המגע, הנשיקות, הידיים, המבטים, הריח שלך שכל כך חסרים לי. כאילו הכל ריק, כאילו אין פה כלום ואתה לא חוזר. שיגיע כבר הסופ"ש הבא ואז תחזור הבייתה..

אתמול כל היום לא עשיתי כלום:ישנתי ואכלתי, ראיתי האנטומיה של גרי ואז חזרתי לישון. ואז שוב אוכל ושוב אנטומיה ושוב שינה. וככה שוב ושוב. (וזה כי הייתי גמורה מתה, 3 ימים עבדתי בפסטיבל מהבוקר עד הערב ורק עמדתי על הרגליים כל היום. תוסיפו לזה חוסר שעות שינה והנה לכם בחורה מותשת שאין לה כח לכלום). באיזשהו שלב כשכבר התעוררתי, מרוב הבדידות עשיתי קצת סיבובים בעיר עם ה MP שלי ונרגעתי. נכנסתי קצת הרבה למחשבות וגם לדיכאון קטן,אבל החלטתי שהפעם אני לא אתמודד עם זה בצורה הזו, הפעם אני אמצא לעצמי אדם כדי לשתף אותו בבדידות וברגשות ולא להתכנס בעצמי. ו' שקבעתי איתה הייתה עייפה מידי ולא היה לה כח אליי או בכלל לכל אדם אחר, ל' קבעה עם ידיד וכך יצא שהייתי איתה בערך חצי שעה ואז כל התוכניות שהיו לי לערב נהרסו. (דרך אגב, אני מתגעגעת לקשר שהיה לי איתה. כלומר, גם אם לא נדבר במשך שנה אנחנו נדבר כמו הבסט פרינד שנפגשות כל יום, אבל מה שבעיקר חסר לי זו התדירות של הפגישות האלו. היא מקסימה והיא תמיד תיהיה מקסימה כי היא אחת החברות הטובות שלא נעלמות לי). נותרתי לבד מהלכת ברחובות ומהררת. החלטתי לסמס לד' , אולי לו יהיה כח להפגש.. נפגשנו וישבנו די הרבה האמת, וזה היה פשוט נחמד. דיברנו ודיברנו ובלי לשים לב כבר היה 3 בלילה. הוא אדם ממש נחמד ואיכותי וכיף לי שהכרתי אותו כי אפשר ללמוד ממנו המון. היו המון קטעים בהם דיברנו על אהבה והאמת שדיברנו על הכל. היו גם מצבים שהיינו קרובים מהרגיל (למשל היינו בתוך מגלשה וסוג של נשענו אחד על השני בשכיבה) וזה גרם לי להזכר בתחילת הדרך שלי ושל י'.. ואז חשבתי שאין לו מה לקנא בכלל בד' כי הנה אני נמצאת איתו כרגע בסיטואציה כל כך קרובה ואין לי שום רגש כזה כלפיו. אני גם בטוחה שלו אין כלפי, הרי הוא אוהב את ו'. זה היה נחמד, מישהו להשען עליו בלי שום רומנטיקה באוויר ופשוט תמיכה שניתנת לך בעת הצורך. ואז מסיבה מסויימת בלילה חלמתי שאנחנו מתנשקים.

זה קורה לי המון שיש לי חלומות שבהם אני כביכול במערכות יחסים או קשרים עם אנשים אחרים שהם לא י' בן זוגי, וכשאני מנסה לנתח את זה ולחשוב לעומק אני בשיא הכנות מאמינה ובטוחה שאני אוהבת רק את י' ואני רוצה להיות רק איתו, ואין לי שום רגש לאף אחד מאותם אנשים שהופיעו בחלומותיי.

אז למה אני חולמת עליהם בלילה? אני לא אמורה לחלום על י'?

החופש הזה קצת מעפן ואני מרגישה כמו חמור- כל הזמן עובדת ולומדת ומנקה ואוכלת. לא מצליחה לחזור למסלול ולעשות את כל מה שרציתי ולא חשוב כמה אני אבכה וארצה את זה. אני כישלון, כישלון גמור.

הלוואי וידעתי לבצע דברים שאני רוצה, דברים שעושים לי טוב וגורמים לי להנות. היו כלכך הרבה דברים שהתשוקקתי לעשות בחופשה הזו ועד עכשיו לא עשיתי כלום, נאדה, והחודש הראשון תכף נגמר. באוגוסט אני אהיה מרוכזת בעיקר בפסיכומטרי אז יהיה לי פחות זמן לבילוי.

למה אנחנו לא יוצאים ומשתכרים ועושים שטויות ונהנים והולכים להופעות וקופצים ואוהבים ומצטלמים? למה אנחנו לא נוסעים לים? (טוב,זה כי אני שמנה עדיין. )

אני כל כך רוצה להשתחרר ולהרגיש אדם חופשי, להשאר ערה ולבלות עד השעות הקטנות של הלילה, להפוך כל יום למיוחד ולדבר עם המון אנשים מיוחדים ואיכותיים. אני רוצה לצחוק ולרקוד ולקפוץ ולעשות אהבה ולהיות מאושרת. אבל אני לא מצליחה להיות מאושרת כי אני חתיכת שמנה מטומטמת והכל אצלי קשור במשקל. מתי זה יגמר?

תפריט לשבוע הקרוב:

יום א- בוקר:כלום, צהריים:סלט,ממש קצת פחמימות(3 כפות מקסימום של פסטה\אורז, תלוי מה יהיה בבית), ערב:סלט

יום ב-יום המאה, להשתדל מאוד מאוד להיות בצום.

יום ג-בוקר:כלום, צהריים:סלט, ערב:סלט+קצת גבינה בולגרית.

יום ד-בוקר:סלט,קפה, צהריים: סלט,קצת פחמימה\עוף, ערב:מקווה שכלום,בתקווה שאצליח לנסוע להשבעה שלו ולפגוש אותו סוףסוף.

יום ה-בוקר: סלט, קפה, צהריים:סלט, ערב: יוגורט 0% או דייסה על בסיס מים וממש קצת דייסה.

יום ו-בוקר:סלט\כלום, צהריים+ערב:להשתדל להיות אצלו ואז כלום.

כשאני נתקפת ברעב: מסטיקים, ספרייט או קולה דיאט, קרח,והכי הכי הרבה שאני מרשה לעצמי זה תפוח.

זהו, מתחילה לקצץ כבר היום אבל ממחר אני נכנסת לזה והולכת רק לפי התפריט. +לחזור לספור קלוריות ולהתחיל בספורט. כלומר, להמשיך בספורט, כי השבוע די התחלתי(ופאק-אני כלכך לא בכושר :O ).

שיהיה שבוע נהדר לכלום.