למה? למה??????
אתם יודעים, זה מה זה לא פייר. בסדר, אז אין לעמיתינו הזכרים שם מאחורי הכרס שום בלון רירי שאמור לצמוח בו יום אחד איזה כדור צרות, אבל הייתן יכולות לחשוב שמישהו שם למעלה לפחות ידפוק אותם עם כמה ימים בחודש של מצב רוח בקנטים ויכולת תפקוד מיני קצת מתחתיו. אז חשבתי על זה קצת, ופתאום קלטתי שזה היה משפט נורא ארוך כמעט בלי סימני פיסוק!
אבל חוץ מזה, קלטתי עוד משהו. ומה שקלטתי, גבירותי, יזעזע את התיאוריות של בכירי החוקרים.
זוכרות את החטא הקדמון? כן כן, עם החווה ההיא, מסתובבת לה בלי בושה במערומיה ומשוחחת עם נחשים. ההיא, כן. אבל זו לא אשמתה. לא, לא. הנחש פיתה אותה, מבינים? פיתה אותה.
אז תקשיבי ותקשיבי לי טוב, גיברת חווה. זה שלאחדות מאיתנו יש סטייה קשה והן מתחרמנות מזוחלים, לא מצדיק שנים של סבל וייסורים שיעברו על כל צאצאיותיהן!!! (תנסו להגיד את זה שלוש פעמים ברצף.)
כי אתם מבינים, אני הבנתי את זה. סוף סוף הבנתי. "בעצב תלדי בנים"? הצחקתם אותי. כן, זה כואב והכל, אני מניחה, אבל זה קורה רק פעמיים-שלוש בחיים. (ואם את דוסה, טוב, אז את מקבלת עונש בונוס.) אבל אני הגעתי למסקנה החבויה והאמתית:
המחזור החודשי הוא העונש שלנו, כן כן, על חטא שנעשה לפני מיליארדי שנה ע"י איזו פוסטמה שדוחפת עלי תאנה בכוס!!!!!!!!!!!!!!1
אהה, ויש עוד! מה שאני הכי, הכי שונאת, זה את הפרסומות. כאילו בימי המחזור אנחנו מדלגות לנו בין שופינג לבריכה, לבושות חצאית לבנה הדוקה, פרחים ופרפרים מתעופפים סביבנו (ניחוח רענן או מה?) ואנחנו מצחקקות לנו בגיל כל הדרך לשיעור הפילאטיס.
כל כך, כל כך לא.
אנחנו נרקבות בבית כבטטות ספה, מעלות עובש מול שידורים חוזרים של "חברים", מתקלחות כל 4 דק', לוקחות אדקס בכמויות שהיו מספיקות לסוס עבודה, (סליחה, סוסה,) אוכלות כמו פרות, חרמניות כמו חיות, ואפילו להביא ביד אי אפשר.
אעהעהאעאעאעאהעהאהע!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לפעמים 69 זה רק מספר