הנֹגה יושבת באוטובוס ומנמנמת, שומעת באמפי ובאופן כללי מנותקת מהעולם. פתאום אני מרגישה יד על הכתף שלי, אז אחרי ההתקף לב אני מתפנה להסתכל. אני רואה מישהי שנורא נורא מזכירה לי מישהי ואני לא מצליחה להיזכר מי, אבל זה לא מפתיע, בהתחשב בזה שרמת הזיכרון שלי לפרצופים נמוכה כמו שירי מימון בערוב ימיה. כבר חשבתי שהיא ראתה "קורין אלאל" בפלייליסט שלי והיא באה לשאול איזה טעם יש לכוס, אבל:
"נגה א****?"
"כן?"
"השם גלית קופינסקי אומר לך משהו?"
נכנסתי לשוק אנשים!!! הבחורה הייתה המ"כית שלי, פשוט המ"כית הזונה הקלאסית, שהורידה אותי ל-30 פעמיים ביום והשאירה אותי שבתות בשביל הפנאן שלה.
(רגע של געגוע: "נגה א**** אליי!!!!" -"מה עשיתי?" -"לא יודעת תיכף נברר")
דיברנו כל הנסיעה, ודוגרי, היא מותק של בחורה. חתמה קבע ועלתה בדרגות. וכשהיא ירדה בתחנה שלה היא אפילו הבטיחה לנער את העצים הנכונים בקשר לכל השבתות שאחותי נשארת. ככה שאני לגמרי לגמרי Fucked the system ואני מאושרת כמו אימואית שהצליחה לזייף סימני דקירה 
מסתובבים ברחובות ירושלים החשוכים, צחוקים.
אורן: נגה יש משהו שכל הערב אני רוצה להגיד לך.
נגה (שיכורה): אה?
אורן: הרוכסן שלך פתוח.
נגה: Hehe
נגה, נונה ואורן יושבים באוטובוס.
נונה: אז אמרתי לו, אבא, למה אתם לא יכולים לתמוך בי פעם אחת בחיים שלכם, זה הולך לקרות, אם זה מוצא חן בעיניכם או לא, ומצידי אל תבואו לחתונה!
אורן: וואו
נגה: וואו
נהג אוטובוס: תראי לו מה זה!!!
אנשים שצריך להרוג #1: אנשים שנוזפים באחרים לקום לזקנה באוטובוס.
אנשים שצריך להרוג #2: אנשים שמוחאים כפיים בסוף הסרט
הרגע קלטתי שלפני שני פוסטים כתבתי God gloss צביקה שרף. במקום Bless. מעניינת גם העובדה שאף אחד לא שם לב. 
נגה ושלומי מתמזמזים באוטו.
הפלא של שלומי: *את משגעת במבטך, אני כל כך רוצה לדעת מה בליבך, אז תרקדי איתי הלילה, ריקוד רומנטי, לאור ירח*
שלומי: הלו
קול מבשר רעות: אני מדברת עם שלום?
שלומי: אממ כן
קול מבשר רעות: מדברת עליזה א'...
נגה: עאהאעאהעאהעא!
אמא של נגה: נגה לידך?
נגה: *לאלאלאלאלא*
שלומי: אההההה....
אמא של נגה: תן לי אותה!!!
נגה: אתה אדם מת.
נגה: הלו?
אמא של נגה: נגה?
נגה: מן הסתם
אמא של נגה: את חייבת להפסיק עם הציניות הזאת.
נגה: מחר.
אמא של נגה: יופי. אז רציתי לשאול...
נגה: סתם שאלה, אמא, איך השגת את הפלאפון של שלומי?
אמא של נגה: יש לי שיטות משלי
נגה: וואווו, 144? איך לא חשבתי על זה?
אמא של נגה: חיחי. אז את באה לארוחת שבת מחר?
נגה: *ביפ*
בברכת "שחובש כיפה ימשש אתכם בתור בסופרפארם"
נגה הפאדחנית
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לפעמים 69 זה רק מספר