,If I held in my hand
Every grain of sand
Since time first began to me
,Still I could never count
Measure the amount
Of all the things you are to me
הלוואי והייתי יכולה לומר את כל מה שעל ליבי.
בוודאי הייתי מתחילה בזה שעצוב לי בתקופה האחרונה,
והקשיים עוד לא הסתיימו.
אומנם סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר,
ואומנם הכל עניין של גישה,
אך....
אני עוד לא מוכנה לזה. באמת שלא.
ומהדהדת לי בראש השיחה האחרונה, על הפחדים והחששות,
על כך שהתחלתי לומר משפט ואת המשכת.. ולהפך..
אני חושבת שזה מה שיחזק אותי בתקופה הקרובה.
מרגיש לי כמו מעגל שלא נסגר.
אני יודעת שתרמתי לך המון.. זאת הייתה הכוונה תמיד.
אני מקווה שתסתדרי, ושהשנה תעבור לך בנעימים, שכל התכנונים יצאו אל הפועל.
שתהני, כי מגיע לך.. ותנוחי כי זה הזמן.
את תמיד תהיי את.
והפחד ההוא? שאמרת?
אין לך מה לחשוש, באמת..
את זו את ואף אחד לא יכול לשנות זאת..
אל תסתכלי על אחרים, יש בך, מה שאין בהם..
יש לנו המון מן המשותף
זה היה קסום בעיני.
אני מאוד אתגעגע
תמיד אהיה בסביבה,
ואני בטוחה, שעוד נתראה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
