יום כיף עם הידיד הכי מדהים בעולם.

הלכנו לתיכון שלנו.. הרבה דברים השתנו שם מבחינה חיצונית אבל גם מבחינה פנימית..

הרבה מורים חדשים..

כמה ישנים לקחו שנת שבתון אז היה מבאס..

גיליתי שקיבלתי 100 בבגרות בספרות מגמה.

ואני עדיין קצת בשוק.

זאת הכניסה לחדר מורים..

צבעו הכל, ושינו את הגג המזעזע שהיה לנו..

ממש גן עדן עשו..

אחר כך הלכנו לקניון ורצינו לראות סרט, אך גילינו שזה סגור משום מה.. וזה היה מאכזב.

הסתובבנו קצת בקניון, ראיתי את המורה שלי לאנגלית.

ואז הלכנו לאכול סושי, היה ממש כיף וטעים.

חבל שצריך לחזור ביום ראשון לבסיס..

הפעם אני סוגרת שבת אז זה דיי מתסכל כי אני לא אראה את הידיד שלי, אבל קבענו להיפגש בראש השנה.

כרגע אני משתדלת לנוח ולאגור כוחות לשבועיים הבאים.

מקווה שיהיה מעניין.

בעצם אני יודעת שיהיה מעניין.

שבת שלום.

אחרי שבוע מוזר ביותר.. שכעמט אף אחד מהחיילים לא זוכה לחוות...

אני יכולה להגיד ש..

הגיע הזמן לישון.

היה שבוע מאתגר ומיוחד.

מבאס אותי שאני לא יכולה לדבר על זה ולספר חוויות אבל זה המצב ואני משתדלת להפנים את זה, כי בסופו של דבר כך זה יותר טוב.

אחרי שיחה מלפני שבועיים עם המ"מ שלי אין ספק שאני חושבת על כיוון מסויים...

לא אפרט כרגע.. אבל אני ממש חייבת איתה שיחה נוספת כדי לברר כמה דברים,

מה גם שהיא אדם מדהים ותמיד כיף לשמוע את הדעה שלה.

בנוסף גיליתי היום כמה דברים שלא הייתי אמורה לדעת..

בכללי כרגיל אין חשק לחזור הביתה.

הבית מקלקל אותי.. מאוד.

לא טוב לי כאן, בכלל לא טוב לי בבית.

אני בהחלט מעדיפה להישאר בבסיס ולחיות שם מאשר כאן.

מוזר עד כמה חשבתי שיהיה לי קשה וכו', ולא האמנתי שרק ארצה להישאר בבסיס.

אני חצויה, אני שמחה שאותו אדם צדק וגם עצובה בנוגע לזה.

אני שמחה כי אני מסתדרת ומשתדלת להנות מכל רגע ואפילו מהקשיים,

ומצד אחר, עצוב לי שהמצב בבית לא משתפר, אלא רק מחמיר עם כל ביקור שלי כאן..

האמת שמה שנשאר לי זה לא לחשוב על זה ולהתעסק בדברים אחרים,

שאיפשהו כן עושים לי טוב, שזה צבא כרגע.

בא לי לחזור לרקוד.