גמרנו כיתה ז' לפני זמן מה...
ועכשיו קרובי משפחה שלא ראיתי מלא זמן באו מאמריקה לבקר, איזה כיף...
ובקרוב מחנה העפלה של הנוער העובד והלומד... עוד יותר כיף
ואני הולך לעשות עוד כמה דברים מעניינים כמו למצוא מתופף (סוף סוף) ללהקה ושעומר יקנה באס ולאכול הרבה מאד סושייי...
אבל החסרון הגדול של החופש הוא כמובן השיעמום.
אי אפשר לעשות כלום בנידון, כי מנסים לעשות הכל ולא מצליחים להתגבר על השיעמום, אז אולי אני יקנה איזה משחק מחשב גדול ואני ישקיע בו את זמני...
וגם בנגינה...
ובשינה...
אני הולך לישון המון בחופש הזה כי זה כיף מאד
ואני גם רוצה לעבוד, להרוויח כסף ולהחזיר חובות לאנשים... חחחח
כן כן זה הולך להיות חופש גדול מאד מיוחד.
לסיום, שיר של ראמשטיין שאני מת עליו
I'm going to go into the fir trees
There where I last saw her
But the evening is throwing a cloth upon the land
and upon the ways behind the edge of the forest
And the forest it is so black and empty
Woe is me, oh woe
And the birds sing no more
Without you I cannot be
Without you
With you I am alone too
Without you
Without you I count the hours without you
With you the seconds stand still
They aren't worth it
On the branches in the ditches
it's now silent and without life
And breathing becomes oh so hard for me
Woe is me, oh woe
And the birds sing no more
Without you I cannot be
Without you
With you I am alone too
Without you
Without you I count the hours without you
With you the seconds stand still
They aren't worth it without you
ביי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
the sexy eggplant